לפני שהכרכרה מדרדרת…

הדלת נפתחה בחוזקה בלי התראה.
ג'ס הפנה את תשומת ליבו אליה, בעזרת הכיסא המסתובב.
"תתלבש." היא הורתה, זורקת אליו את החולצה שהייתה זרוקה על המיטה שלפניה.
ג'ס חטף את החולצה שהכתה בפניו, כפות ידיו סגרו עליה. הוא הביט בה במבט מאופק, כשפלג גופו העליון עדין חשוף.
"למה לעזאזל הגעת לכאן מנדי? אני לא חיית המחמד של הטפות המוסר שלך, תשמרי אותם לכל הסתומים בעיירה הזאת ותרפי מעניינים שלא שלך." הוא זרק לה ממקום מושבו, לא פותח בקריאת השלום המנומסת.
גם היא לא,
"אז זהו, זה בהחלט העניין שלי כשזה נוגע לחברה הכי טובה שלי, ואני ממש לא הולכת לעבור על זה בשקט." היא הביטה בו מקצה החדר, גבה זקוף בצורה מלכותית, ידיה הונחו בין צידי גופה בצורה שלווה אך על פניה נסוכה הבעת זעם שהתאימה בצורה נפלאה לשערה האדמוני.
ג'ס התרומם גם הוא, זורק את החולצה על המיטה,
"ובכן להזכירך היא גם החברה הכי טובה שלי…" הוא רצה שתעזוב את המקום.
"ובכן- היא הדגישה,
"אתם לא מתנהגים ככה, אז מה דעתך להתאים את עצמך ל'טייטל' שאתם מדביקים לעצמכם?!."
הוא הניח את ידו על מותנו החשופה, מביט מבט קצר בחלון ומחזיר אותו אליה, פיו קפוץ.
"אנחנו לא חייבים להכניס את עצמינו לפאקינג הגדרות…אנחנו היחידים שקובעים את החוקים, ואני לא שם זין-
היא עיקמה את אפה המנומש למשמע הקללה-
"על כל העיירה הזאת, ובטח שלא עליך מנדי." תורה היה לקפוץ שפתיים, היא הביטה בו בעיניים נוקבות,
"החוקים שלכם, החוקים שלך…זה ממש לא אכפת לי ג'ס. אתה צריך להפסיק עם המשחקים כי הדבר האחרון שיש לי כוחות אליו זה לאסוף את השברים שלה אחרי שתשבור אותה לרסיסים." היא הכתה בו את מילותיה,
"אני בחיים לא אעשה דבר כזה." הוא אמר בקול קלוש, מעט פגוע.
"אתה לא צריך להתאמץ הרבה ג'ס. שנינו יודעים איך זה נגמר איתך- היא נענעה את ראשה לאט,
" דברים נשמטים לך מבין הידיים, אתה לא חושב יותר מידי, אתה חי את הרגע – היא נופפה בידיה לועגת על המוטו של כל כך הרבה צעירים.
"אל תמהרי לחשוב שאת מכירה אותי מנדי- הוא קטע אותה, מרים אליה אצבע מאשימה,
"את לא מכירה אנשים. את לא ממהרת לחדור מבעד החזות הראשונית. את שונאת אותי, אל תכחישי את זה."
"טוב…זה לא שאתה נותן לי כל כך סיבות להרגיש אחרת." היא הצטדקה.
" היא מרגישה אחרת. את לא מספיק סומכת על כושר השיפוט שלה? או של אריק ופני?" היא בלעה את רוקה, הוא המשיך.
"היא חשובה לי בדיוק כמו שהיא חשובה לך מנדי. ואם אנחנו בסדר עם זה, אין לך שום זכות להתערב."
היא נשמה עמוק.
"ומה עם היא תתחיל לחבב אותך פתאום?" היא עטתה על פניה מבט מודאג,
"אם היא תתאהב בך?" היא אמרה בקול יציב, זורקת אליו את המילים בעוצמה.
הוא פתח את פיו על מנת לענות לה, לשכנע את עצמו,
"היא בשליטה מלאה. אם זה יתחיל לעבור את הגבול אנחנו נחתוך את הבולשיט ו-
"עברתם את הגבול מזמן…" היא נזפה,
"היא אולי משחקת קול כאילו הכל בסדר, אבל היא מאותן בנות שרגישות כל כך מבפנים."
"כן, אני יודע להזכירך." הוא זרק לה בטון צונן.
"לעזאזל…אתה נשמע כל כך בטוח…- היא נשפה,
"חסר לך שאתה לא בטוח בכל השיגעון הזה שרקמתם."
"אני יודע מתי למשוך במושכות…לא שאני צריך לשכנע אותך…" הוא שילב את ידיו.
"כן, רק שהחוכמה לעשות את זה לפני שהכרכרה מדרדרת." היא הביטה בו במבט בוגר, קולה התרכך מעט.
"אל תפשל ג'ס. כי אם תפשל, הכל לא יחזור להיות אותו דבר, היא לא תחזור להיות אותו דבר…ואתה? אני אדאג להרוס אותך." היא חתמה, נועצת בו מבט אחרון, היא הפנתה את גבה, יוצאת מחדרו.
ג'ס ליחך את שפתיו.
לעזאזל.
איך הוא יכול להיות בטוח?!