פרק ראשון על סיפור שאני עובדת עליו כבר כמה זמן שמבוסס בחלקו על סיפורי האמיתי, אני מוציאה פרק ראשוו לראות אם זה מתחבב על אנשים (:

לצידי

16/06/2020 541 צפיות אין תגובות
פרק ראשון על סיפור שאני עובדת עליו כבר כמה זמן שמבוסס בחלקו על סיפורי האמיתי, אני מוציאה פרק ראשוו לראות אם זה מתחבב על אנשים (:

קפצתי מהמיטה ברגע ששמעתי את הבום מלמעלה , היד שלי קיפצה מהר מעל החזה שלי מהבהלה, הרמתי את העיניים שלי לעבר המדרגות ורצתי מהר "אימא! " אני מנתרת במדרגות ופותחת את הדלת כמובן שהיא על הרצפה , עם העיניים המגולגלות והקצף הוורוד מהפה אחרי שהיא נשכה את הלשון עד לזוב דם "לעזאזל!" צרחתי מהריאות , "נמאס לי כבר!" התקשרתי מהר לאמבולנס "נו , מה קרה לה ? " סבתא שלי צעקה לי מלמטה באדישות , "היא שוב התעלפה מה קרה לה ?" צעקתי בעצבים מרגישה את השליטה יוצאת לי מהגוף , "מדא שלום במה אפשר לעזור ?" שמעתי את הנציגה ברקע של הפלאפון , "כן היי , אני חייבת אמבולנס דחוף אמא שלי התעלפה " , אני מנסה לנשום עמוק ולהסדיר את הנשימה והעצבים שלי "את יכולה לתת לי רקע על המקרה?" נו באמת מה זה השאלות האלה ? "היא התעלפה ועכשיו היא מפרכסת בבקשה אני חייבת אמבולנס דחוף! עם פרמדיקים חזקים " "האמבולנסי בדרך אלייך , תנסי לצבוט אותה בכתף תראי עם היא מגיבה " אני מסתכלת על אימא שלי , ושולחת יד מהר לכתף שלה , " הראש שלה קצת קפץ" "הנה הם הגיעו!" אמרתי לנציגה אחרי ששמעתי את הכלב נובח למשמע הדפיקות של הפרמדיקים בדלת"אמרתי לה פרמדיקים חזקים !" צעקתי אחרי שראיתי את הבחור הרזה והגבוה שמשתחל בדלת ומאחריו בחורה מתולתלת "אתם לא תצליחו להרים אותה בחיים! " אימא שלי היא אישה גדולה , מאוד , זה לא מאוכל חלילה אני לא מזלזלת בה , פשוט על הכדורים שהיא לוקחת נפחו אותה לצורה של כדור "אנו ננסה לעורר אותה עכשיו , אל תדאגי " בחור הנודל אמר לי וקפץ מהר במדרגות "יש לך טלפון!" סבתא צעקה לי מלמטה , ירדתי במהירות במדרגות *באבי* על הצג "היי באב" הסתכלתי על הקפסאת סיגריות שעל השידה מתאפקת לא להדליק אחת , אני לא יכולה לעשןבבית סבתא שלי "לא יודעת שאני מעשנת" , למה המרכאות ? היא יודעת אבל היא פשוט מכחישה , כאילו באמת , היא מכבסת לי את הבגדים "מה קורה בייב ? " נאנחתי "שוב אימא שלך ? " לא , כי אימא שלך עדיף"היא שוב התעלפה , לפחות הפעם זה היה בחדר ולא במדרגות" אוי זה היה סיפור קשוח , בזמן שאימא טיפסה במדרגות של הבית היא איבדה הכרה ופשוט עפה אחורה ושברה את כל המעקה של המדרגות , עד היום לא הצלחנו לתקן אותו "תיקחו אותה כבר לגמילה, למה אתן ממשיכות לעבור את זה?" הרגשתי את הלחיים שלי מאדימות"אתה יודע שזה לא כזה פשוט , זה גם לא מהמקום שלך להגיד לי דבר כזה " הקו כמובן שקט ,"אני לא מבין למה את מגיבה ככה , אימא שלי אמרה לי שאפשר לפנות לפסיכיאטר מחוזי "כמובן שוב האימא שלו "זה ממש לא מעניין אותי מה היא אמרה! כשהיא תדע את הכל אולי זה יעניין אותי!" מה קורה לי ?! "טוב , אני חייבת לזוז , אעדכן אחר כך" 3 שנים של מערכת יחסים זה לא בא ברגל , אחרי כל כך הרבה זמן כבר מרגישים את ההרגל , את המובן מאליו כמה שמנסים לחדש ולנסות זה לא תמיד עובד "אני מתנצל אנו לא מצליחים להעיר את אימא שלך" אני לא מתפלאת פעם שעברה הם נתנו לה זריקה של סוסים"לינדה! לינדה!" סבתא שלי צעקה בזמן שעלתה במדרגות "לא צריך לקחת אותה לאמבולנס היא תתעורר לבד" היא צעקה עליהם בזמן שהיא מנופפת להם בידיים שילכו "ואם היא לא תתעורר ?" הבחורה המתולתלת אומרת בפרצוף די המום"אתם סתם גנבים , תיקחו לנו כסף על אמבולנס תביאו אותה לבית חולים היא תתעורר שם כאילו כלום ותשתחרר כאילו לא קרה שום דבר! לינדה! קומי" ירדתי במדרגות, שלפתי במהירות את הסיגריות שלי מהשידה ורצתי מהר במדרגות של הבניין.בכל נשיפה של הענן האפור והסמיך הרגשתי קצת יותר טוב , למרות שזה משהו רגעי "היי מותק" רק למשמע השם והקול מבלי להסתכל ידעתי שזה הוא דניאל .המה אם שלי , לכל אחד מאיתנו יש מה אם בכל מובן בחיים , אם זה העבודה , אם זה זוגיות , אם זו הדרך למקום שאנו הולכים אליו בכל יום ואנו פשוט ממשיכים ללכת בדרך הזו בגלל שאנו כבר רגילים אבל פשוט משקשקים לנסות הדרך השנייה רק כי אולי היא תהיה ארוכה יותר.
אז הוא בשבילי הדרך הזו , הדרך החדשה שאני מפחדת לנסות , אמנם זה לנסות שוב בגלל שיצאנו שהיינו צעירים יותר אבל זה פשוט לא עבד וגם .. כן טוב .. הוא החבר הכי טוב של החבר הנוכחי שלי , כן כן , הבחור שאני אתו כבר 3 שנים, כאילו זה ברור כן?! אני חייבת להוציא את המחשבות המטופשות האלו מהראש! "היוש" הוא התיישב לידי על המדרגה "איפה חבר שלך הסתום הזה " "ענית לעצמך , הוא סתום " הוא שלף בעצמו סיגריה "האמבולנס לכבודך ? " הוא גיכח לעצמו אף אחד לא יודע על המצב האמתי על אימא שלי , חוץ מגיא כמובן , אני לא רצו שידעו או ירחמו עליי "אממ , לאחד השכנים אני חושבת " שנינו הרמנו את המבט למעלה הבניין , הרשיתי לגנוב לעצמי מבט מהיר , על הלסת המרובעת , העיניים הירוקות שמתבהרות עם השמש, השפתיים העבות שדורשות ליקוק!"טוב , עמית מחכה לי , אני ממש חייב לזוז בתקווה שהיא לא התעצבנה כבר, נתראה אחר כך ? "הוא השליך את הסיגריה מבין האצבעות שלו בזמן שאני מניחה את שלי ודורכת עליה "בטח , נהיה בקשר " קמתי בזהירות בזמן שאני בוהה במה אם שלי .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך