לשחרר אותך…

אני רוצה להגיד לך שאני פה, שאני כאן בשבילך.
למרות כל הכאב, המילים, הפגיעה למרות כל השקרים והריבים, אני כאן.
אני עדיין מרגישה אלייך משהו, משהו שמשגע אותי, שלא נותן לי לישון, משהו שמשאיר אותי ריקה.
אני זקוקה לחיבוק, למילים, לצעקות שלך שנבעו מדאגה.
אני רוצה לדעת אם יש לי מקום בלב שלך, לדעת מה לא בסדר, למה אנחנו ככה בכלל? אבל, אני יודעת את התשובה.
הלב שלך לא שייך לי, טעינו, פגענו אחד בשנייה במקום לנסות להבין, לתקן.
אבל, למה רק לי זה כואב ככה?
אבל למרות כל הכאב אני אוהבת את החיוך שלך, את זה שאני מרגישה בטוחה לידך, אני מי שאני בלי המסיכות, אני אוהבת את הריבים הקטנים שלנו, אלה שאי אפשר לשכוח.
אני מתגעגעת לדיבור איתך, חסר לי. אני מתגעגעת לזה שאתה שר לי בשלוש לפנות בוקר, אני פשוט מתגעגעת אלייך.
בניגוד לכולם אני ראיתי את הטוב שבך, לא את הרע.
אבל הגיע הזמן לשחרר אותך, אותי.
אני רוצה להתחיל מחדש, אם לא איתך, בלעדייך.
אז, אני אוהבת אותך מאוד, אני לא אשכח אותך ותמיד יהיה לי מקום בלב בשבילך.
אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.