מאחוריי המיקרופון | 2(שקדוש)

אני מסתכלת עליו. מה לעזאזל הוא רוצה ממני?
אני משפילה את המבט, מפסיקה ומניחה את האוזניות. אני יוצאת.
"היי" אני מסננת בשקט. הוא נועץ בי מבט ריקני ומיד אחר כך נכנס בטבעיות לתא ההקלטה.
"מה לעזאזל את עושה?!" הוא מסנן לתוך המיקרופון. זה נשמע פה. אני מכחכחת בגרון ונשענת אחורנית.
"נו, טיפשה, את מתכננת לענות לי?" הוא מסנן בארסיות. אני נאנחת ויוצאת. אני שומעת טריקת דלת.הוא עוקב אחריי?
אני מסתובבת.
"מה אתה רוצה ממני?" אני מנסה בגישה הנוחה אבל… הוא רק צוחק לי בפרצוף.
"את מעניינת לי את התחת." הוא אומר בביטחון. אז למה?…
"למה אתה עוקב אחריי?" אני משיבה לו באותו המטבע. ביטחון? ביטחון.
"אני לא. רק עקבתי אחרי הקול המזעזע והזיופים המזויינים" הוא מתחיל להתרתח.אני מכחכחת בגרון.
"יופי, אז תניח לי" אני מסננת וחוזרת להליכה המהירה. להתחמקות הזאת, שעדיפה לי כל כך.
"טיפשה!" הוא קובע . הקול שלו מהדהד ברחבי המסדרון אבל לי זה כבר לא משנה.
אני יוצאת החוצה ורוקעת ברגליים בזעם.
הוא מציק לי. אלוהים אדירים,מה עובר עליי?
איפה הרוגע שלי?
השקט?
אני נאנחת.
הגשם מתחיל לרדת ולהציף את הריצוף בנקודות כהות וסגנוניות. שפתיי מתעקלות לחיוך.
אני חוזרת הביתה.
לבושה בגופייה דקה וסקיני ג'ינס. נהנית מהרגע. מהקור של הגשם.
"היי!" אני שומעת קול קורא. גברי.
אני מסתובבת…