מאחורי חזות קשוחה פרק נסיון (בבקשה תפנו דקה ותקראו !)

"תקפצי לי מיקה !" צעקתי.
"דני ! אני אומרת לך הוא יהיה חתיך , ואת תאכלי ת'כובע !" אמרה מיקה .
הכנסתי את הידיים לכיסים לא היה לי מושג מה היא רוצה מחיי וכמה מפגרת היא עוד יכולה להיות !.
"אל תסתכלי עלי ככה ! את יודעת מצוין שזאת ההזדמנות שלנו ! " היא צעקה .
"מה את רוצה לא אמרתי כלום…" אמרתי בתמימות.
הרגשתי שאני מעצבנת אותה והופכת אותה ליותר עצבנית מהרגיל . אז המשכתי לשתוק .
"די ! די ! די !" היא התפוצצה .
"אני לא מבינה מה את רוצה …" אמרתי באותו הקול התמים.
"אני מדברת איתך אל זה כבר יותר מחודש ואת לא יודעת אל מה מדובר?" אמרה מיקה
"מה..?" שאלתי לא מרוכזת
"טוב קרצי אני אסביר למוח הקטנטן והזעיר הזה שלך שוב כדי שתקלטי, תמי אמרה ששנה הבאה יגיע לכתה ילד מאמריקה ואני בונה אל זה שהוא יהיה חתיך ! ואם הוא יהיה בחבר'ה שלנו אז זאת ההזדמנות
נחטוף אותו לפני הפוסטמות ואז יש לי סיכוי לרומן קיץ מסעיר ! או לפחות לידיד טוב שיחליף אותך תודה לאל " אמרה מיקה בהתלהבות .
"אוי את ממש מפגרת אבל ממש ! מוח ? חשבת על האפשרות שהוא יהיה מכוער !?
ואם הוא יהיה חתיך מה שלא יקרה… מה הסיכוי שהוא יבוא דווקא לחבר'ה שלנו ? אע?
ולמה פקינג ניראה לך שהוא יחליף אותי ! אגב את מודעת לזה שיש לך חבר ? " אמרתי
"חבר זה לא לנצח את צריכה להיות יותר אופטימית." היא אמרה .
"את אופטימית מידי , או בקיצור נאיבית . בסוף הוא יהיה מכוער ואת תתאכזבי… אני דואגת לך " אמרתי.
היא התחילה לצחקק…
"מה מצחיק אותך סתומה !" הערתי.
מיקה הנידה את ראשה מעיפה את שיערה לצד, "גם כשאמרתי לך שאת וסער תהיו חברים אמרת לי שאני נאיבית."היא אמרה והעלתה על פניה חיוך רחב .
"היית חייבת לדבר עליו אה.." אמרתי משפילה את מבטי.
"מה את בוכה ! כאילו מה אמרתי…" היא אמרה..
"מיקה סתמי כבר חפרת…" סיננתי .
הגענו לפיצריה , מקום המפגש הקבוע של החבר'ה ישבנו במקום הקבוע ואמרנו שלום לאור המוכר החתיך שעובד שם וחיכינו לטליה ויעל.
"מה את עושה פוזות !" אמרה מיקה לאחר שתיקה ממושכת.
"הייי !!" קראו יעל וטליה יחד והתישבו ממולינו.
"מה קרה ?" שאלה טליה .
שתיקה .
"תגידי לה.." האיצה בי מיקה.
"כלום ! הכל בסדר מה קורה איתכן ?"סיננתי
"ללכת להזמין פיצה?" שאלה יעל המורעבת שלא התעניינה מי יודע מה בנו.
"כן תזמיני עם זיתים " אמרתי.
"ובקבוק קולה !!" צעקה מיקה , כל האנשים שהיו בפיצריה הפנו אליה את מבטם והיא בשיא חוצפתה
אמרה " רוצים פוסטר?" ושלושתינו , אני יעל וטליה פרצנו בצחוק מתגלגל שהבריח את כולם מהפיצריה נעצנו את מבטינו במיקה שהיתה אדומה כמו עגבניה רקובה.
"מה !" היא צעקה במבוכה.
"פ-ד-ח-נ-י-ת- ! " צעקה עליה יעל.
"למי שלא טוב תיתמודד.." היא רטנה.
"אתן מאמינות שביזבזנו כבר חצי חופש ?" שאלה טליה.
"לא יאומן !" צעקה מיקה .
יעל חזרה עם מגש פיצה רותח בידה האחת ואמרה " מענייך מי זה החדש הזה שיביאו."
"אוו ! אם אתן הולכות לדבר עליו עכשיו אני קמה והולכת !" אמרתי
"לכי ! " אמרו יעל ומיקה יחד…
"ניראה לכן ! יש פיצה " אמרתי נוטלת בידי את משולש המיועד לי.
"שמנדריק…" העירה יעל.
"יעלוש לפחות אני לא משמינה." עקצתי.
"אוי.."אמרו יחד מיקה וטליה , יעל העבירה מבט מהיר על רגליה לקחה עוד ביס במשולש שלה צחקקה ואמרה "זאת עליה, לצורך ירידה."
צחקנו.
"יעל תגידי לדני שהחדש יהיה חתיך.." אמרה מיקה
"ברור ! הוא אמריקאי !" צעקה יעל
"אוי מפגרות ! לא כל אמריקאי חתיך ! " רטנתי.
"ניראה… יש רק עוד בערך חודש " אמרה טליה.
"חודש להתחיל ולסיים את השיעורים" העירה מיקה
"פעם הבאה אל תשאירי הכל לסוף " אמרתי
"כן מיקה כל שנה אותו הדבר !" אמרה יעל , וטליה צחקה
"מה לעשות שיש לי חבר להשקיע בו את הזמן שלי…" אמרה מיקה בתמימות שלא אופינית לה הכלל.
"עלאק !" צעקתי. , יעל וטליה התפוצצו מצחוק ואני הצטרפתי אליהם .
"לפחות לי יש חבר !" צעקה מיקה ואנחנו המשכנו להתגלגל מצחוק.
"איך הוא בכלל הסכים להיות חבר שלך…" צחקה יעל.
"יעל עדיף שתסתמי " עקצה מיקה
"מיק-מיק עצבנית , מה קרה משבר בזוגיות ?" שאלה יעל כדי להרגיז את מיקה .
"את פשוט בהמה אמרו לך את זה?!" היא אמרה ויעל צחקה.
"מיקה מחר זה האודישן שלך לא?" שאלה טליה.
"לפחות מישהו מקשיב לי ! כן מחר…" היא אמרה נלהבת.
"בהצלחה קרצ.." אמרתי מנסה לעודד.
"מזה בהצלחה ברור לכן שאתן באות איתי נכון?"היא שאלה.
"סורי מיק אני מחר נוסעת לטיול עם המשפחה." אמרה יעל
"מי צריך אותך ! טליה את באה נכון ? דני את ?" היא שאלה בדאגה
"סליחה מיקה , יש לי מחר שיעור פרטי בבוקר…" אמרה טליה.
"מה שיעור בחופר ! טוב נו דני את באה! לך אין תירוץ " היא שאלה בחשש.
"סורי מיק-קיק יש לי שעות שינה להשלים"אמרתי.
"עאלק ! " היא צעקה "את באה וחצי אני אדאג לזה שאת תקומי אל תדאגי." היא הוסיפה
"טלפונים לא מעירים אותי אבל שיהיה לך בהצלחה." אמרתי.
"אל תדאגי את תקומי כמו גדולה." היא אמרה מחליפה מבטים עם טליה ויעל , לאחר מספר החלפת מבטים שלושתן התחילו ליצחוק ואני לא הבנתי מה עובר עליהם.

*
בשעות הבוקר המוקדמות שמעתי נקישות קלות בחלון שבחדרי, קמתי ממיטתי והבטתי בחלון זאת מיקה , היא זורקת אבנים על החלון שלי.
פחתי את החלון.
"מ..?" מלמלתי.
"נו קמת ?" היא צעקה
"כן ולא" עניתי.
"תתלבשי ! רגע מה! מזה כן ולא?!" היא צעקה בעצבנות.
"כן קמתי ולא אני לא באה." אמרתי וסגרתי את החלון.
"יא בהמה !" צעקה מיקה בכל השכונה וזרקה אבן ענקית לכיוון החלון , היא אפילו כמעט ניפצה את החלון אבל לא , צחקקתי וחזרתי למיטה החמימה שלי .
לא הרבה זמן אחרי שנכנסתי חזרה למיטה הפלאפון שלי צילצל "מספר חסוי"
עניתי.
"מיקה אני לא באה איתך מה לא ברור ! תני לישון " צעקתי.
"דניאלה זה אני…" שמעתי קול מוכר אומר מעבר לקו.
"ס..הר ?" גימגמתי בטיפשות.
"כן , מיקה אני לא." הוא צחקק .יכולתי לדמיין כבר את החיוך שהוא מעלה על שפתיו.
"טוב היי סהר, מה אתה רוצה?" שאלתי בזלזול.
"למה ככה ! אסור להתקשר לשאול מה שלומך ?" הוא טען.
פהקתי .
"כן בטח , קיצר שלומי מצוין עוד משהו ?" השבתי לו , האמת היא שכבר כמה שבועות אני מקווה שהוא יתקשר אלי ויתן לי את כל התשובות שמגיעות לי , אבל הנה הוא התקשר ולא ממש טוב לי עכשיו כמה שחשבתי שישהיה.
"אני יודע שאני לא בסדר ושיש לך את כל הסיבות בעולם לכעוס עלי ואני משער שזה גם מה שמגיע לי אבל אני רוצה שתדעי שאני מצטער , וגם שתדעי שזה שאני לא מתקשר זה לא אומר ששכחתי אותך
העינין הזה די מסובך , יש אנשים שצריכים אותי עכשיו יותר מתמיד…" הוא אמר מנסה לעודד אותי.
"מרגש." אמרתי בציניות מרירה.
"אני יודע שזה נשמע לך מאוד אנוכי מה שעשיתי אבל אני באמת- – -" הוא אמר ואני נכנסתי לדבריו.
"סהר אני צריכה ללכת קבעתי עם מיקה…" ניסיתי לסנן אותו.
"לא אמרת קודם שאת לא רוצה ללכת אליה?" הוא שאל בתמימות.
"עזבי אני מבין …" הוא הוסיף.
"סורי סהר כניראה אני עדיין לא יכולה לדבר איתך סליחה." אמרתי.
"טוב " הוא מלמל.
"בי " ניתקתי את השיחה.
ושלחתי למיקה "SMS" שבו כתבתי "אני באה " מיקה לא ענתה , כניראה היא כבר נכנסה לבחינה.
לקחתי את האוטובוס הראשון שעבר והגעתי לבית-הספר קצת מבאס להגיעה לפה בחופש.
ישבתי על הספסל מול חדר הבחינות הקשבתי למוזיקה באוזניות הקטנות שלי והתכתבתי עם יעל , לפתע שמעתי קול ציחקוק מוכר כמובן מיקה .
היא יצאה מחדר הבחינות לצד נער גבוה חתיך הורס , מיד כל הבנות סובבו את ראשם לעברו
הוא גיחך והמשיך ללכת עם מיקה לעברי.
"הוו.. בהמה מסתבר שבאת בסוף מה קרה?" היא ליגלגה.
"לא ענינך.." סיננתי.
"אה.. כן , תכירי זה בראד הוא התלמיד החדש אצלנו והוא ואני התקבלנו למגמה !" היא צהלה.
"יופי. " זילזלתי , בראד חייך חצי חיוך לעברי וניפרד ממיקה.
"תביאי תפאלפון…" דרשה מיקה.
"למה?" שאלתי בתמימות
"אני צריכה להזמין מישהו שיבוא לנקות מפה את הריר שהזלת עליו." היא צחקה.
"חא!" זלזלתי.