מדי המוזיקה- פרק 4

"בוקר טוב נסיכה!" העיר אותי הארי, מפלרטט.
"פלירטוטים על הבוקר?" רטנתי.
"אווו, הארי זה בטח כאב." טען זאין.
"בוקר טוב כולם! הגענו?" אמר נייל, שלדעתי ישב ממש צמוד אלי.
התרוממתי וצעדתי לעבר לואי, ראיתי שהוא ישן ליד שומר הראש שלהם.
"אפשר להעיר אותו?" שאלתי בבישנות,
"נראה לי שכן." שומר הראש פינה לי את מקומו והתיישבתי ליד לואי,
"לואי, קום." אחזתי בידו, "קום."
"הגענו?" מלמל בעניים עצומות,
"כן." זאין והארי התקרבו לעברנו,
"תראו אני וזאין עשינו סרטון מצחיק ליומני הווידאו שלנו!" חייך הארי ופתח קישור בלפטופ,
נשמעה מוזיקה רועשת וזאין הופיע בפרצוף רציני,
"אנחנו באמצע טיול משעמם להופעה הבאה. אני החלטתי שנעשה את הדבר הבא."
זאין שלף טוש שחור וצייר על הארי שפם גדול. הארי מצמץ והתחיל לשיר שיר מוזר על שפם.
הסרטון נסגר ועל נייל הופיע פרצוף מזועזע.
"מה לעזעזאל זה היה??" שאל,
"אופסי." צחק הארי.
תפסתי את ידו של נייל וירדנו מהאוטובוס, לגלות מלון ענקי שנקרא 'סאן ג'ורג'.
"וואו." התפעלתי,
"יפה? בואי, נעשה צ'אק אין."
"לא יתקפו אותך?"
"זה מלון למפורסמים.
אממ.. רוצה להיות איתי בחדר? איתי ועם הארי?"
"ברור!!" חייכתי וסומק התפשט על לחייו של נייל,
"אתה מסמיק?"
"מה פתאום?" אמר בציניות, צחקתי לשמע קולו המובך,
"לא משנה, בוא, נעשה צ'אק אין." הובלתי אותו פנימה והארי רץ לעברנו,
"את. איתי. בחדר." אמר ברכושנות,
"אנחנו ביחד איתה! אני והיא עשינו עסקה!" נייל צרח.
"אני עם שניכם באותו חדר. נראה לי."
הארי אחז בידי והתחיל למשוך אותי לעבר הקבלה. כתגובה נייל עשה את אותו הדבר.
נגררתי בידי שני חתיכים, זה ממש חלום שהתגשם.
ככה בערך נשמעה השיחה בין הארי לאישה בקבלה-
"אממ.. חדר אחד על שם וואן דירקשן."
"אוקי," אמרה האישה בקבלה, "יש לכם ארבעה חדרים על שמכם."
"אנחנו רוצים לקחת רק אחד."
"כולכם באותו חדר?"
"כן."
"אוקיי, יש לכם לבחור בין מיני ווילה לסוויטת ירח דבש."
"מיני ווילה." אמר הארי ולקח את המפתחות מידה של האישה.
"מיני ווילה!!" צרחתי ברחבי הלובי וכולם הסתכלו עלי,
"כן, מיני ווילה." צחק נייל ושלושתנו צעדנו לעבר הווילה החדשה.

"בוקר טוב ילדה יפה." העיר אותי קול מחוספס.
"זאין?"
"כן."
"מה אתה עושה פה?"
"אף אחד לא היה אמיץ להעיר אותך לארוחת ערב. תתארגני." קפצתי לעבר הארון שבחדר שלי והוצאתי שתי שמלות.
"מה אתה אומר, הלבנה הפרחונית או הכחולה הכהה הפרחונית?"
"הכחולה הכהה." אמר זאין במהירות. הבטתי בשמלה הכחולה הכהה והפרחים המודפסים טיילו באלכסון מלמטה למעלה, הכתפיות נסגרו מאחורה באיקס בולט.
"אוקיי, יאלה ביי זאין!" הדגשתי לו.
שלפתי מהמגירה לבנים וגרביים.
שלפתי מהארון מעיל עור חום ומגפיים חומות קצרות.
הוספתי קצת מסקרה, איילנר וטיפה בושם והנה אני מוכנה.
ירדתי במדרגות ופגשתי את נייל, לבוש בג'ינס חולצת טריקו אדומה והנעליים הרגילות שלו.
חיוך התפשט על פניו והוא נגש אלי,
"את נראית מקסים." אמר בביטחון.
"הארי החליף אותך?"
"לא אבל הוא עומד ממש כאן." נייל הצביע לסוף המדרגות והארי הופיע שם, רוקע בעצבנות.
"תתעקבו שם כל היום? אה, את נראית מעולה." חייך הארי,
ירדנו למטה וזללנו אוכל, במיוחד נייל. לואי, ליאם וזאין כבר סיימו ממזמן.
לבסוף, נייל לקח אותי לברכה וזרק אותי למים, עדיין בבגדים.
"נייל!!" זועמת, תפסי בחולצתו והפלתי אותו למים יחד איתי.
נייל התקרב עלי וכמעט עמדנו להתנשק אבל הדפתי אותו, חיוך מבויש על פני.
"אני מצטער."
"אין על מה. זה בסדר." השפרצתי על פניו של נייל והתחלנו לשחק תופסת, מנסים לשכוח.
נייל צרח ולפתע הארי צלל לתוך הבריכה ואחריו לואי, ליאם וזאין. קופצים בבום גדול.
צחקנו הרבה ובערך שעה אחרי אחד מאנשי הצוות הוציא אותנו החוצה, כל אחד נכנס לחדר שלו,
לואי, ליאם וזאין בסוויטה, אני, הארי ונייל במיני ווילה וכל שאר אנשי הצוות בחדר האחר שהוא בעצם סוויטת ירח דבש.
הלכתי לאמבטיה ובדרך לקחתי מהארון טרנינג שחור וחולצת טריקו ירוקה.
פתחתי את הזרם וחפפתי את שיערי בשמפו – מרכך בריח קוקוס ועלי לוונדר שקניתי בתחנת דלק, השתמשתי בסבון גוף בריח לוונדר ונתתי למים לשטוף את הכל. אני אוהבת להתקלח, זה מרגיע.
ואז שהרגשתי שאף אחד לא שומע, פתחתי את הפה והתחלתי לשיר את 'forever young' בקול עדין.
לא חשבתי שמישהו שומע אותי, כי האמבטיה שבה התקלחתי נמצאת בחדר שלי, אבל אז נייל פתח בעדינות את הדלת, בלי ששמעתי והצטרף לשירה שלי, בעוד הווילון מסתיר בינינו.
"נייל! אויאלוהיםאדירים!! מה אתה עושה פה??"
"אני מצטער, נכנסתי כדי להגיד לך לילה טוב ושמעתי אותך שרה מהאמבטיה.. ואני לא יודע מה חשבתי לעצמי, סליחה."
"אתה כל כך חמוד! רק על תספר לאף אחד, אני לא אוהבת קהל."
"אבל, את שרה מדהים!"
"תודה נייל, אבל אני מעדיפה שלא ידעו. פשוט תשכח את הרגע הזה."
"אבל, אני לא יכול."
"למה?"
"כי זאת השירה הכי עדינה ששמעתי, ממש, כמו מלאך קטן." הרגע שבו אמר את זה גרם לפרפרים לצוץ בבטני,
"אוי, נייל, בבקשה."
"אני לא יכול לשכוח את זה, אבל, אני מבטיח לא לומר את זה לאף אחד."
לאחר מכן שמעתי את הדלת נטרקת ויצאתי מהאמבטיה ומיד התנגבתי במגבת, בחשש שנייל יחזור. לבשתי את הכותנת ויצאתי מחדר האמבטיה, אפופה במחשבות טורדניות.
התחלתי להרדם אבל אז נשמעה לחישה:
Let's dance in style, lets dance for a while
Heaven can wait we're only watching the skies
Hoping for the best but expecting the worst
?Are you gonna drop the bomb or not
אז השבתי בלי איפוק:
Let us die young or let us live forever
We don't have the power but we never say never
Sitting in a sandpit, life is a short trip
.The music's for the sad men
ניל נכנס לחדר תוך כדי שהוא ממשיך:
Can you imagine when this race is won
Turn our golden faces into the sun
Praising our leaders we're getting in tune
The music's played by the madmen
חיבקתי אותו וביחד המשכנו לשיר עד שנרדמנו, מכורבלים ביחד.