"מה איתך אולי תגידי, מה איתך רק תספרי.." פרק 10

מהפרק הקודם –

"יותר טוב?"
"קצ…." אמרתי והרגשתי את העיניים שלי נעצמות

פרק 10 – (מנקודת מבט כללית)

עידן פונה לבית החולים , ונמצא יומיים כבר מחובר למכונת הנשמה .
"מה מצבו?" שרית שואלת את האחות
"בינוני , הוא נלחם , אבל מצד שני הוא גם מוותר. לא ברור למה הוא נלחם , אבל הוא כניראה חולם דברים , זה נפוץ . אבל עדיין אין לנו תשובה מה יקרה איתו" האחות אמרה
"הוא יכול להישאר במצב הזה המון זמן?"
"אפילו כל החיים" האחות אמרה , הסתכלה בצער והלכה
"איפה הוא? איפה הבןן שליי??" שרית שמעה את את הקול של אמא של עידן יצאה אליהם
"שריתת!!" טום אמר בעצבים והלך אליה
"הפקדנו בידייך את אחי , לא כדאי שתכניסי אותו למצב של קומה , אלא למצב של גמילה מסמים!!"
"טוםם!! זה לא הזמן להתעצבן , מה שלומו ??" אמא של עידן אמרה בלחץ ודאגה
"מצבו בינוני , אבל הוא בסדר…" שרית אומרת באכזבה , כי ידעה שפישלה 30 שנה בעסק ופעם ראשונה שהיא נכשלה .
"כמה זמן הוא יישאר ככה?" אבא שלו שאל , שרית לא ענתה ורק השפילה מבט
"אוי ואבוי אוי ואבויייי……" אמא של עידן ממלמלת ורצה לחדר של בנה ואחריה בעלה
"אני נשבע לך , משהו קורה לעידן , את תשלמי על זה….." טום מאיים על שרית , היא מסתכלת עליו בפליאה ומבינה מאיפה עידן לקח את האגרסיביות .
בינתיים במרכז גמילה כולם מדברים על עידן , רוצים לבקר אותו .
כולם דואגים לעידן , חוץ מ..זוהר , שהיא מנסה להמשיך כאילו שהכל רגיל .
היא ממשיכה לצחוק , להסתובב , לעשות מה בראש שלה בזמן שכולם דואגים לו
שרית כינסה את כולם באולם
"אנחנו מארגנים אוטובוס לבקר את עידן , מי רוצה להצטרף?" היא שאלה
המון ילדים הרימו אצבע , אפילו מתן

מנקודת המבט של זוהר –

"את לא רוצה ללכת?"
"לא"
"שקרנית"
"אני וזוהרר!!" דור צעק , הסתכלתי עליו עם עיניים פתוחות , וראיתי ששרית רושמת אותנו ברשימה
"גם אני..,
ואני ,
שרית תוסיפי אותנו..
גם אנחנו רוצות!!" המון ילדים קפצו לראות אותו שבכלל לא מכירים אותו….איך?
"ההסעה יוצאת ב4 אז להיות בכניסה , מי שמאחר לא מחכים לו" היא אמרה וכולם פינו את האולם
"למה רשמת אותי ? אני לא רוצה"
"תפסיקי לדחות את הרגשות שלך זוהר , תמיד היית גרועה בזה"
"אני לא מדחיקה כלום , אני פשוט לא רוצה"
"כן? תגידי לי שלא עושה לך כלום , שהוא לא הרגיש את היד והרגל שלו לפני שנכנס לקומה , שהוא לא הצליח לדבר , שהתעלף ומאז לא קם , שכבר יומיים וחצי הוא שוכב שמה וכניראה לתמיד , שכל הבנות האלה הולכות לבקר אותו ואת לא , שהבן אדם נלחם על החיים שלו אבל באיזשהו מקום הוא רוצה למות….תגידי לי שזה לא מעניין אותך , ועכשיו אני הולך לשרית ומוריד אותך מהרשימה!!" הוא אמר והסתכל לי בעיניים , בלעתי את המילים שלו , עיכלתי אותם
"לא מזיז לי." אמרתי בקול רועד , ממש רועד .
"אמרתי לך שאת גרועה בלהסתיר את הרגשות שלך , הקול שלך מסגיר את זה שאת אוהבת אותו , ושאת מתה ללכת לראות אותו , ולקלל כל בת ובת שהולכת גם להיות איתו שם" הוא אמר בחיוך מנצח
"אוף אני שונאת אותך" אמרתי והוא צחק וחיבק אותי ועצרנו מול החדר שלי
"טוב תתארגני..נתראה ב4 יפצועה" הוא אמר נתן לי מכה בראש והלך
"זבל!!" צעקתי לו
"כן כן משתגידי" הוא אמר והמשיך ללכת ונכנסתי לחדר שלי …

-שעה 10 ל4-

"נו תפתחי אסור לאחר!" דור דפק על הדלת ופתחתי לו , הוא הסתכל עליי
"איך בסדר?"
"תראי יפה שלי , זה שאנחנו הולכים לראות אותו ואת רוצה להראות יפה זה בסדר , אבל לא הגזמנו? בכל זאת…הבחור בקומה הוא לא בדיוק רואה"
"אויש נו תסתום , חוץ מיזה הם יכולים לראות אבל לא להגיב."
"פשש..בקיעה בנושא עשית תחקיר?" הוא שאל ונעלתי את הדלת והתקדמנו לכיוון השער
"לא . אין אחד שלא יודע את זה השכל שלך כל כך קטן ?!!"
"לא את , מבריקה שכמותך"
"נו ברור! מה ניראלך?!"
"וואי עשית לי חור במוח , ואת איתי רק 2 דקות!!"
"אין בעייה" אמרתי ושתקתי .
הגענו לשער , ועלינו לאוטובוס ונסענו
"מה כאילו את לא מדברת איתי?"
"לא."
"חחחההההה הרגע דיברתת!!"
"מעצבן!" אמרתי בעצבים
"חייים שלי" הוא אמר וחיבק אותי ופרע את כל השיער שלי
"איי השיער שלי מטומטםםם!!!" אמרתי בעצבים וסידרתי אותו
"אה שכחתי , את צריכה להיראות טוב"
הסתכלתי עליו וגלגלתי את העיניים
"כולם להסתכל אליי , ולהיות בשקט" שרית אמרה וכולנו הסתכלנו עלייה
"אני לא רוצה שום בלאגן , כולם ביחד עם כולם אף אחד לא בורח , או הולך בלי להודיע לי .
כולם רשומים אצלי אז מי שיחליט לברוח אנחנו נמצא אותו!" היא מאיימת כאילו אנחנו איזה אסירים בבית כלא
"אנחנו נכנס לעידן בקבוצות של 4 , אני יעבור עכשיו עם הרשימה , תתחילו להכין קבוצות" היא אומרת
"איי זוהר דור אתם איתנו" מתן צעק לנו
"להיות עם מתן וערן? וואו אושר גדול!" דור אמר בבאסה
"חחחחחחח לא נורא"
אחרי איזה רבע שעה הגענו , הלב שלי התחיל לפעום חזק מהרגע שראיתי את הבית חולים , תמיד שנאתי בית חולים , עושה לי בחילות , מקום רק למזל רעעע!!
נכנסנו כולם , התחלתי לפחד , לא רציתי לראות אותו שוכב שמה , לא מסתדר לי .
הגענו לקומה שלו ועצרנו 2 חדרים לפניו
"מי הקבוצה הראשונה?"
"אנחנו!!" שובל צעקה והיא וה3 שפוטות שלה נכנסו
"אנחנו אחרונים?" מתן שואל
"כן הכי טוב" אמרתי וישבנו בצד דיברנו ..
"מה אתם אומרים כשהוא יקום נעשה לו מסיבת חזרה?" מתן שואל
"סיבה למסיבה אה ??"
"למה את ככה? אני לא כזה זבל"
"כי שנאתם אחד את השני , במיוחד אתה"
"המצב שונה…" הוא אמר ושתק
קבוצות נכנסו , אחר אחרי השני . יוצאים בשוק , מדברים על איך שהוא נראה אבל אני איכשהו מסרבת לשמוע , וכל פעם שהם מתקרבים לספר אני ודור מעיפים אותם ,
ליאנה והקבוצה שלה עכשיו…ואחריהם מתן והקבוצה שלו.." שרית אמרה וליאנה והחברות שלה נכנסו
"את בסדר?" דור שאל אותי
"כן.." אמרתי ונשמתי עמוק .
כשליאנה יצאה , קמנו ארבעתנו והתקדמנו לחדר , אני התקדמתי לאט , ממש לאט .
"מה יש לך ? בואי." מתן אמר
"אני באה אני באה" אמרתי , הלב שלי עוד רגע ויצא מהמקום , עמדנו מול הדלת שלו ומתן פתח ושלושתם נכנסו , אני עמדתי בחוץ כמה שניות
"לא אני לא רוצהה…" אמרתי ורצתי מישם
"זוהר!!" שמעתי את שרית צועקת , אבל המשכתי לרוץ , לא רציתי לברוח אז פשוט רצתי לשירותים
להירגע קצת ..
סגרתי את הדלת אחריי , ישבתי בריצפה ובכיתי , ונשמתי עמוק ובכיתי
הדלת נפתחה , לא הרמתי את הפנים
"סליחה , לא ידעתי שיש פה מישהו" אמרו , הרמתי קצת את הפנים והסתכלתי עליו
"זוהרר?" הוא שאל בשוק
"מה קרה?"
"אבי מה אתה עושה כאן?"
"כל החבר'ה באנו לבקר את עידן. מה איתך מה את עושה פה?"
"גם אנחנו באנו לבקר אותו" אמרתי והוא התיישב ליידי
"ולמה את בוכה ? ראית אותו?" הוא שאל
"הייתי בכניסה לחדר שלו , אבל לא יכלתי להיכנס.." אמרתי
"למה?"
"לא יודעת , לא יכלתי . אני מכירה אותו כמה ?? חודש , חודש וחצי?
ולמדתי והכרתי אותו טוב , לדעת שהוא חזק , והוא נלחם . ושהוא עכשיו חסר אונים מחובר למכונת הנשמה??לא יכולה לראות ועוד שאני נכנסת עם עוד כמה .. אני בטוח יבכה מולם ואני לא רוצה!"
"את צודקת עידן חזק ..בגלל זה הוא יקום , אני לא נותן לו יותר משבוע להיות ככה.
אבל אני יכול לדבר שיכניסו אותך לבד , את רוצה?"
"לא יודעת.."
"מה זה לא יודעת ? תגידי אם כן , אני יסדר את זה"
"טוב.."
"חכי לי כאן סבבה?" הוא אמר הנהנתי כן עם הראש והוא יצא
איזה חמוד הוא , הוא לא אמור להיות ערס ? זבל ?
איך אפשר להבין בנים אמאלה ?!?!
אחרי כמה זמן הוא חזר עם חיוך
"הם הלכו , שכנעתי את שרית , למרות שאם את לא חוזרת עד 9 אני נכנס לכלא , אבל סבבה" הוא אמר
"מה כלא?"
"זה הסידור" הוא אמר
"ואם לא נגיע עד 9 ? אתה תיכנס לכלא בגללי?"
"אל תהיי מצחיקה , את יודעת כמה פעמים רצו להכניס אותי לכלא ואני עם הפרוטקציות שלי ישבתי שם שעה גג שעה וחצי והייתי בחוץ??" הוא אמר בגיחוך
"חחחחח וואה וואה…" אמרתי ויצאנו מהשירותים , התקדמנו לחדר של עידן , הרגשתי הרבה יותר טוב , אבי הרגיע אותי רצח
"טוב מוכנה?" הוא אמר שהיינו מול החדר של עידן
"לא"
"לא נורא" הוא אמר פתח את הדלת דחף אותי בפנים וסגר את הדלת
"איי!!" אמרתי וסירבתי להסתובב , הוא עשה לי אם היד להסתובב והלך
נשמתי עמוק והסתובתי והתקרבתי אליו בצעדים איטיים , הסתכלתי עלייו
עדיין ניראה טוב , הסתכלתי לו על הפנים , הפנים השלבות האלה העיניים העצומות שלו
כאילו הוא יושן בנחת , כאילו הוא מאושר . אני מסתכלת עליו , הוא קצת חיוור אבל עדיין ניראה טוב
שמתי לב לשפתיים שלו וראיתי אודם…איכס!
מה ניראה להן???
"מטומטמות" מלמלתי ולקחתי נייר וניקיתי לו את השפתיים , היו לו שפתיים שדורשות לנשק אותן!!
התיישבתי לידו וליטפתי לו את היד , ראיתי את כל המכונות האלה שתקועות לו בגוף עם צינורות
"היי..
אפשר לדבר למישהו בקומה לא? אני חושבת שהם שומעים , ורואים אבל לא יכולים להגיב
אבל אני יודעת שאתה כן , אני דווקא בטוחה . אתה הרבה יותר חזק
יותר חזק מכל מי שאני מכירה , אתה מתגבר על הכל , וגם על זה אתה תתבגר!
אני יודעת שאתה שומע אותי , תנסה לתת לי סימן , תן לי סימן שאתה שומע אותי" אמרתי וכלום לא קרה , נאנחתי שמתי את היד שלי על היד שלו , האצבעות שלו היו משוחררות כאילו בלי כח
"לא נורא , אני יודעת שאתה מנסה . ראית כמה באו ? וראית כמה נישקו אותךך???
מזל שלא אנסו אותך!!" אמרתי והחנקתי גיחוך קל
"בהתחלה פחדתי לבוא , לא רציתי לבוא בכלל . לראות אותך ככה במצב הזה ,
להאמין שאתה כאן….תמיד חשבתי שיבקרו אותי כאן לא שאני יבקר
אבל אתה יודע מה באמת מוזר…למה אתה נלחם ולא נלחם?
זה או שאתה רוצה או לא רוצה , אני אומרת..תלחם , תחזור לכאן
ותשנה את השגיאות שלך , תהיה כל מה שתרצה , אני חושבת שרק עכשיו אני מבינה
כמה שהסמים עושים רע .
אבל היי…אם אתה חושב שיהיה לך יותר טוב למעלה? מי אני שיגיד לך תישאר….." אמרתי
"אוף נו…אני מרגישה מפגרת!! אולי תן סימן בכל זאת ? תתאמץ ? בבקשה.." אבל כלום לא קרה , דמעה אחת שלי נפלה על השפתיים שלו , ניקיתי עם האגודל את הדמעה
והחזרתי את היד אל היד שלו , והסתכלתי עליו
עד שהרגשתי אותו לוחץ לי חזק על היד .