"מה איתך אולי תגידי, מה איתך רק תספרי.." פרק 13

מהפרק הקודם –

"אחלה דרך לומר לי לשתוק.." אמרתי וצחקנו
והתנשקנו שוב .

פרק 13 –

"איזה באסה שאנחנו צריכים לחזור.." אמרתי כשאני יושבת לו בין הרגליים והראש שלי על החזה שלו
"מי אמר שאנחנו צריכים לחזור עכשיו?" הוא שאל במרמה , הסתובבתי עם חצי ראש אליו והסתכלתי עליו
"מה זאת אומרת?"
"סמכי עליי.." הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה בפה
"רגע אז מתי אנחנו צריכים לחזור?" שאלתי
"את חייבת לדעת הכל אה?"
"חחחח זה ידוע שכן." אמרתי בגאווה
"אז את זה לא."
"אוףףףף"
"חחח כפרהה שלי" הוא אמר ונתן לי נשיקה עדינה כזאת בראש
ואז האחות נכנסה
"אני צריכה לעשות כמה בדיקות אחרונות והוא יוכל להשתחרר" היא אמרה
"אין בעייה" הוא אמר זזתי מימנו והוא קם
"תתקשרי לאמא שלי תשאלי אותה אם היא הביאה לי בגדים נורמלים מהחרא הזה.." הוא אמר לי
"סבבי" אמרתי והוא יצא איתה מהחדר

מנקודת המבט של עידן –

אחרי כל הבדיקות האלה , חזרתי לחדר זוהר לא הייתה שמה אבל היה שם חולצה של אמבקומבי אדומה עם כתוביות בלבן וג'ינס בהיר קרעים , בחיים לא שמחתי כל כך לראות בגדים נשבע .
התלבשתי מהר , סידרתי את השיער עם מים , כפרעלייו לא משנה עם מה הוא תמיד יהיה יפה
שמתי נעליים ויצאתי מהחדר
"אני עףף מיפההההה" צעקתי והתקדמתי ליציאה
"חכה.." האחות עצרה אותי
"מה?" שאלתי והסתובבתי אליה
"תחתום כאן" היא אמרה , וחתמתי לה
"עכשיו אפשר?" שאלתי אותה
"כן" היא אמרה וחייכה
"בית חוליייים אתה על הזיייין שלי" צעקתי וכולם הסתכלו עליי , והתקדמתי ליציאה
"חכה…" שמעתי מישו אומר לי
"נו מה עכשיוו?" שאלתי בעצבים והסתובבתי
"לא שכחת משהו?או מישהי?" זוהר אמרה לי
"חיייים שליי איך אפשר לשכוח אותך?" אמרתי וחיבקתי אותה
"עכשיו אפשר?" שאלתי אותה
"כן.." היא אמרה וחייכה
"סלמאתתתתתתתתתתת" צעקתי וחיבקתי את זוהר מהמותן ויצאתי עם החברהה הכי יפה ליידי
"אז מה עושים?" היא שאלה
"תראי..עדיין יהיה לנו שוטרים שיבואו איתנו לכל מקום , אבל אני מבטיח לך שתהני.." אמרתי
"שוטריםם?" היא שאלה ונבהלה
"כן תכירי את המשטרה…" אמרתי ובדיוק ההורים שלי הגיעו עם הרכב
"אלה השוטרים?"
"חחח כן…סמויים" אמרתי ועלינו לאוטו
"הם יודעים לאן?" היא שאלה כשאנחנו כבר בתנועה
"ברור." אמרתי
"אוףף נו גם אני רוצה לדעת" היא אמרה בבוז , ואני וההורים שלי צחקנו
"את תופתעי זה בטוח.." אבא שלה אמר
"אבל איך שרית הסכימה שנהיה בחוץ המון זמן?" היא שאלה
"בואי נגיד ששרית חייבת לנו.." אמא שלי אמרה , וחייכה
"אממ…אוקי" היא אמרה
כשהגענו לכניסה , זוהר הסתכלה בשוק על השלט
"לונה פארק?לקחת אותי ללונה פארק?" היא שאלה בשוק
"לא טוב?"
"אין ספק שאני מופתעת.." היא אמרה בשוק וצחקה
"אמרתי לך שתופתעי.." אמרתי ונתתי לה נשיקה
יצאנו מהאוטו בידיים משולבות , קנינו כרטיסים בכניסה כשההורים שלי אחרינו
אם כל הכבוד להורים שלי וואלה יש כבוד . כוסאמק !!!
שונא שהולכים אחריי לכל מקום
"אני כבר אומרת לך..יש לי פחד גבהים" היא אמרה
"אז הגיע הזמן שניפטר מימנווו" אמרתי ולקחתי אותה לתור של האנקונדה
"לאיסטר עידן בוא נלך למשהו אחר…אולי למכוניות המתנגשות?" היא שאלה
"נעשה הכל , אבל זה ראשון" אמרתי והתקדמנו בתור
למזלי בגלל שזה אמצע שבוע לא היה המון אנשים , אז הגענו מהר
עלינו למקומות בין הראשונים
"עידן אני לא רוצה , אני מפחדת…" היא אמרה
"אני איתך , מה את דואגת?" שאלתי
"ראית ידע סופי? זה יכול להתפרק כל שנייה" היא אמרה בבהלה
"חחח יפה שלי זה רק סרט , זה עוד לא קרה בחיים" אמרתי ונתתי לה נשיקה להרגיע אותה וחיבקתי אותה
"3…" הכרזה אמרה
"מוכנה?" אמרתי
"לא…" היא אמרה וזה כבר היה מאוחר יותר כי כבר יצאנו בטיל
היא לא מפסיקה לצעוק , והסתכלתי עלייה לפעמים , העיניים שלה היו עצומות והפה שלה פתוח ומוציא קול שניראלי כל הלונה פארק שומע .
כשהגענו לנקודת הסיום ובאנו לרדת היא ממשיכה לצעוק
"זוהר זה נגמר" אמרתי , היא הפסיקה לצעוק פתחה עין אחת בזהירות , ואז עוד עין
וצרחה מהתרגשות
"אני חיההההה" היא צעקה ויצאה מהמושב
"אבל האוזן שלי לא.." אמרתי ולחצתי על האוזן
"מה למה?" היא שאלה בדאגה
"הצרחה שלך השתיקה אותי" אמרתי
"מצטערת.."
"מההה?"
"מצטעררת"
"מההההה?"
"סעמק ערס.." היא מלמלה
"הפפ הפפ מה זה הדיבור הזה?" שאלתי
"אה עכשיו אתה שומע??"
"ככה רצה אלוהים" אמרתי וראינו בובה של בובספוג
"אעאעאעאעאאעאעעאעאעאעאעאעעאעעא בובספוגגג" היא צרחה ורצה אליו
"זוהררר!!" צעקתי עלייה והסתכלתי שאפחד לא מסתכל עליינו , איזה פאדיחות היא עושה ה' ישמור
אני מתקדם קצת וקולט אותה מחבקת אותו ולא עוזבת
"מה את בת שנה? בואי בואי לפה" אמרתי וניסיתי להזיז אותה מהבובה שהאיש בפנים ניראלי חושב שהיא משוגעת אבל באיזשהו מושג הוא מחבק אותה חזרה
"ומי זה?" הבובספוג שאל
"חבר שלה.." אמרתי וסוף סוף הצלחתי להוציא אותה מהבובה הזאת וחיבקתי אותה
"כבר שכחת אותי זוהר?" הבובספוג אמר , הסתכלתי על זוהר שהסתכלה על הבובספוג מוזר
הוא הוריד את הראש , זה היה מישהו אני אומר בן 20 או 22
זוהר התנתקה מימני והסתכלה עליו בשוק , כאילו היא רואה רוח רפאים
הוא מחייך בסיפוק , החיוך שלו עיצבן אותי , הוא דרש מכות .
"לירן.." היא אומרת