מה את שותקת תגידי משהו פרק 2

פרק 2
זרקתי לנהג שטר של 100 ויצאתי מהמונית בטריקת דלת, רצתי מהר אבל הדמעות התחילו לעלות ולטשטש את ראייתי.
הגעתי לפקידה מתנשפת מהלחץ ״לאפרת ויאיר מלכה,״ אמרתי מרגישה את הזעה על מצחי הפקידה באה להגיד משהו אבל אז ראתה את הלחץ על פניי והתחרטה לבסוף השיבה בחיוך מרגיע ״חדר 517״ חייכתי אליה כתודה והלכתי במהירות לכיוון החדר. הגעתי אליו הלב שלי דפק כמו מטורף, הדמעות לא מפסיקות לזלוג. פתחתי את הדלת וראיתי את שני ההורים שלי שוכבים על מיטות לבנות עם מוטות ברזל כסופים, כשהשם שלהם כתוב על לוחות שמחוברים למיטה. היו להם כל מיני מכונות שמחוברות ללב ולוח פוליגרף בצד, התייפחתי כבר בקול הסתכלי עליהם כשעינהם עצומות. לא רציתי להעיר אותם. שמעתי את הדלת נפתחת, סובבתי את המבט ולחדר נכנסה אחות בשנות הארבעים לחייה לבושה בחלוק לבן וזוג מכנסיים לבנות. היא הסתכלה על המכונות שמחוברות להורי, לקחה עט וכתבה דו״ח על הלוח שהיה מחובר למיטתם. בהיתי בה כמה דקות. הדמעות התייבשו כבר על הפנים שלי. ״את הבת שלהם נכון?״ היא שאלה במבטא רוסי כבד ״אני לא רוצה להלחיץ אותך או משהו אבל הדוקטור אמר לי למסור לך שזה יהיה נס אם הם יתעוררו, כדאי שתלכי הבית- ״אני לא הולכת לשום מקום״ קטעתי אותה הדלת נפתחה והרופא נכנס ״סיפרת לה כבר?״ הוא שאל את האחות ״בדיוק התכוונתי״ היא ענתה ״אני עוד מעט חוזר תעדכני אותה בינתיים״ הוא אמר ויצא מהחדר היא פנתה לכיוון התמי 4 שהיה בחדר שלפה כוס מהערמה מילתה אותה והגישה לי, ״טוב אז מה שרציתי לספר לך זה איך אני אנסח את זה.. את לא היית אמורה להיות בת יחידה.״ ״מ.. מה? אמא שלי.. היא הייתה בהריון?״