מה עם אהבה פרק 11

"עדי חמודה את בסדר? " היא שאלה אותי, איך אני אהיה בסדר אחרי דבר כזה איך?? "אהה כן אני אדבר איתך יותר מאוחר" אמרתי לה והתחלתי לבכות אחרי שניתקתי לה ,"די אחותי יהיה בסדר אני פה ליאור יהיה איתך" שני אמרה לי, "לאא איך יכלו להוציא אותו" אמרתי בבכי, "ששש די אל תבכי היא אמרה והביאה לי מים" אחרי שעה וחצי של בכי התחלנו לנסוע לכיוון הכיתות…זו הייתה נסיעה של חצי שעה משהו כזה, ירדנו אליהם אני ושני וניסיתי להסתיר את זה שבכיתי, ראיתי את ליאור מרחוק והדמעות כבר עמדו לי בגרון "מה קרה למה בכית? " הוא שאל כשהוא תופס לי את הפנים,"לא כלום הקרסול" אמרתי וחיבקתי אותו כל כך הייתי צריכה את החום שלו את תחושת ההגנה הכל! "טוב בואי" הוא אמר והרים אותי עד לאוטובוס, באוטובוס ישבתי לבד, לא יכולתי לשמוע אף אחד הגענו לאכסניה אני ושני נתנו לבנות שהלכו להתקלח ראשונות,אחרי איזה שעתיים נכנסתי אני להתקלח יצאתי לבשתי מכנס שחור קצר וחולצה גזורה כזו, "חיימשליייי" שמעתי את ליאור קורא לי,ניסיתי להסתיר את הדמעות וחייכתי אליו, "נונייי" אמרתי לו, "מה קרה שוב הקרסול?" הוא שאל וניגב את הדמעות, "לאא" אמרתי והתחלתי שוב לבכות, "מה קרה מישהו אמר לך משהו? " הוא שאל אותי, "משחררים אותו" מלמלתי,"מהה?!" הוא שאל, "אני לא יכולה לעבור את זה שוב אני באמת לא יכולה" אמרתי לו בבכי, "ששש אל תדאגי מלאך שלי אני פה איתך,אף אחד לא יעז לגעת בך"
נקודת מבט ליאור:
'סעמק' חשבתי לעצמי, איך משחררים את המפלצת הזאת חיבקתי את עדי ולא עזבתי, שהיא תדע שאני פה כדי להישאר, שהיא תדע שאני לא עוזב אותה, "מאמי לך תהיה עם חברים" היא אמרה והתנתקה מהחיבוק שלי, זה מה שאני אוהב בה היא לא חושבת רק על עצמה,"אני לא הולך לשום מקום" אמרתי לה, "די אהבה שלי אני לא רוצה להרוס לך את הטיול", היא אמרה ונישקתי אותה, "את לא הורסת לי כלום" אמרתי לה, "אני כן ובקצב הזה אני אהרוס לך גם את החיים" היא אמרה לי וטמנה את ראשה בחזה שלי, "די מאמי תקשיבי לי" אמרתי לה והרמתי את הפנים שלה"אני לא עוזב אותך ואת בטח שלא תהרסי לי את החיים את מתנה לחיים שלי"פץ