מה רע בלהיות עצמך?! פרק 23

השמש החלה לזרוח. השעה כנראה 4 לפנות בוקר כבר. קמתי מהחול הרך החזקתי את הנעלי עקב ביד אחת ועברתי על הפלאפון.
'34 שיחות שלא נענו מלידור אהובי' היה רשום על הצג כיביתי את הפלאפון והלכתי הביתה. לקחתי את המפתח שהיה מתחת לעציץ ליד החלון נכנסתי בשקט לבית ועליתי לחדר. נשכבתי על המיטה ופתחתי שוב את הפלאפון נכנסתי לוואטסאפ
'רוני אני מצטער'
'נו רוני בבקשה תעני!'
'רוני רק תראי סימן משהו'
'אני אתקשר לדוד אם לא תראי סימן'
'נו לפחות נקודה' לידור שלח לי את כל ההודעות האלה
'.' שלחתי לו בחזרה אני חיה שלא ידאג לי. הנחתי את הפלאפון בצד ונכנסתי לישון.

"רוני קומי" שמעתי קול מעיר אותי התעוררתי וזה היה לידור
"מה אתה עושה כאן?!" שאלתי אותו
"שחכת את הדברים שלך וגם לא באת לבית ספר" הוא אמר
"אני לא מדברת איתך" אמרתי לו ושיחקתי עם אצבעותי
"נו רוני את יודעת שאני צודק" הוא אמר והרים לי את המבט מהאצבעות לעיניו
"טוב בסדר אתה לא אוהב אותי לך לחברה שלך הבנתי את זה" אמרתי לו והסתכלתי לו עמוק בעיניו מנסה לא לבכות
" נו אל תעשי את זה ככה" הוא אמר ותפס בשני ידי
"אל תהרסי את הידידות שלנו" הוא הוסיף מה על דבריו
"אתה הרסת את זה לבד" אמרתי לו שיחררתי את ידי מידיו קמתי מהמיטה ונכנסתי לשירותים
"אתה עדין פה?!" שאלתי אותו מופתעת כשיצאתי מהשירותים
"נו די אני לא זז מפה עד שאת מדברת איתי" הוא אמר
"אתה יודע מה?!" אמרתי לו עצבנית
"מה?" הוא שאל ועמד מולי
"כל הזמן שהייתי עם מירום אני רציתי אותך אבל הכחשתי את זה אחרי שנפרדנו אתה שיחקת בי אתה כמעט מנשק אות. וזה הרג שהבנתי שאני מאוהבתת בך אבל כשאני רוצה שיקרה בינינו משהו אתה מוצא לך חברה חדשה" אמרתי לו
"אני לא שחקתי בך ואין לזה שום קשר לחן" הוא אמר
"צודק יש לזה קשר לזה שאני לא רוצה להיות הגלגל השלישי זאת שתהיה שם תמיד בשבילך אתה לא רוצה אותי סבבה תשחרר אני לא רוצה לסבול ולראות אותך מאושר עם מישהי אחרת" אמרתי לו הוא תפס בשני ידי הסתכל לי בעיניים ולא אמר כלום
"אני רוצה שתלך" אמרתי שחררתי את ידי מידיו וסובבתי את גבי אליו
"אני לא זז עד שאנחנו משלימים ונחזור להיות חברים כי חברויות כאלה קשה למצוא" הוא אמר
"טוב" אמרתי לקחתי מהארון שלי גופיה שחורה עם גינס קרעים צמוד נכנסתי לשירותים והחלפתי יצאתי התאפרתי מעט פיזרתי את השיער והשפרצתי בושם.
"מה זה לאן?" הוא שאל
"לכל מקום שאתה לא נמצא בו" אמרתי לו ונעלתי סנדלים
"נו די אולי דברי איתי כמו שצריך!" הוא אמר
"אני אמרתי את שלי" אמרתי לו קמתי סידרתי את הבגדים פעם אחרונה מול המראה התקרבתי אליו
"אפשר את הפלאפון" אמרתי והצבעתי מאחוריו ובלי לחכות לתשובה התקרבתי אליו עוד ולקחתי את הפלאפון
"רגע!" הוא אמר ותפס את ידי
"מה?" שאלתי חסרת סבלנות
"את חושבת שאם לא הייתי עם חן אז אנחנו היינו ביחד? " הוא שאל
"לא יודעת" אמרתי לו
"נו ברצינות" הוא אמר
"יש סיכוי שזה סתם הידלקות וזה יעבור לי" אמרתי לו למרות שאני יודעת שאני מאוהבת בו. אבל מצד שני אין סיכוי שאני אצליח להתרחק ממנו.
"תן לי לחשוב על זה כמה ימים ואחרי זה אני אדבר איתך" אמרתי לקחתי את הארנק ויצאתי מהבית שלי לקניון. נכנסתי למלא חנויות וקניתי מלא שטויות. נכנסתי לחנות שרשראות. והסתכלתי בין כל המדפים ובו בזמן זימזמתי לי שירים.
"תגידי" איזה ילד פנה אליי. הסתכלתי עליו היה נראה טוב חמוד כזה. גבוהה עיניים כחולות עמוקות
"כן?" שאלתי וחיכתי חיוך קטן
"השרשרת הזאת יפה?" הוא שאל והראה לי שרשרת זהב עדינה ומהממת
"מאוד. חברה שלך בטוח תאהב את זה" אמרתי לו
"אין לי חברה זה לאחותי" הוא אמר
"ואני פנוי להצעות" הוא אמר וקרץ לי
"חמוד" אמרתי וגיחכתי
"אז איך קוראים לך?" הוא שאל
"רוני ולך?" שאלתי אותו בחזרה
"עמית" הוא אמר וחייך חצי חיוך כובש הלכנו ישבנו ביחד לאכול והחלפנו מספרים.
"היי" פתאום חן ולידור הגיעו מחזיקים ידיים
"היי" אמרתי מופתעת
"מה מי זה שנתת לו את המספר שלך?" לידור שאל
"סתם ילד שהכרתי" אמרתי לו
"חתיך" אמרה חן
"ונתת לו ישר את המספר?" הוא שאל זה רק אני או שהוא מקנא?. נע בטח אני מדמיינת
"כן" עניתי
"אני צריכה ללכת נדבר" אמרתי וחזרתי הביתה…