מה רע בלהיות עצמך?! פרק 30

"אני ג'יזל חברה של עמית" היא ענתה בהתנשאות והעבירה את שערה מאחורי גבה בהנפת יד
"חברה?" שאלתי את עמית והתנתקתי ממנו
" כן like girlfriend " היא אמרה
"היה נעים להכיר אותך" אמרתי לה וברחתי מהמקום אני לא מאמינה שהוא שיקר לי ככה!!. יצאתי מהבית ורצתי לים לאזור הקבוע שלי. ישבתי על החול ובכיתי אני לא מאמינה שיש לו חברה.
"די רוני הוא לא שווה את הדמעות שלך" מלמלתי לעצמי וניגבתי אותן קמתי מהחול שישבתי עליו סידרתי את השמלה והתחלתי ללכת חזרה הביתה. במקום ללכת רגיל בכביש החלטתי לקצר בפארק. אחרי כמה דקות של הליכה ראיתי מרחוק דמות שחורה מתקרבת אליי והולכת בזיגזג.
"הלו בובה" אותו בנאדם צעק לי והתחלתי לפחד. הוא בטוח שיכור ויש לי חרא מזל אחלה שילוב. קפאתי במקום לא ידעתי מה לעשות ראתי את הדמות השיכורה מתקרבת אלי והתחלתי לפחד עוד יותר. פתאום הרגשתי יד על הכתף שלי הסתובבתי מהר וראיתי אל לידור מאחוריי חייכתי אליו חיוך הקלה והוא חייך אליי בחזרה. הרגשתי פתאום מוגנת. איגרפתי את ידי הזדקפתי והלכתי מהר ולידור לידי שם יד על המותן שלי. יצאנו מהפארק בלי כל בעיה ובדרך עברנו ליד כמה שיכורים אבל הרגשתי מוגנת עם לידור.
"תודה" אמרתי לו וחייכתי
"מה עשית לבד בפארק?" הוא שאל
"כלום" אמרתי לו
"זה נראה שבכית. בכית? מי גרם לך לבכות אני הורג אותו." הוא אמר בעצבים מה שגרם לי לגחך טיפה
"זה בסדר" אמרתי ונזכרתי מה קרה וישר הכל ירד לי ושוב התאספו לי דמעות בעיניים.
"לא קרה כלום. תודה וביי" אמרתי הכל מהר הסתובבתי והתחלתי ללכת כשהדמעות כבר יוצאות מהעיינים.
"מה יש?" לידור שאל תפס איתי מהיד וסובב אותי.
"לא קרה כלום הא. אז למה את בוכה?" הוא שאל וניגב שתי דמעות עם אצבעותיו.
"עמית שכח לספר לי שיש לו חברה" אמרתי והזרם של הדמעות התגבר
"עכשיו אני הולך לפוצץ אותו מכות" לידור אמר ואיגרף את ידיו
"לא לידור. אפשר לישון אצלך הלילה?" שאלתי אותו
"בטח" הוא אמר וחיבק אותי. הלכנו אליו הוא נתן לי פיגמה והלכתי לישון בחדר אורחים.
'היא יודעת על פניי היא רואה רייקנות את הכל היא…' הפלאפון שלי צלצל על הבוקר
"הלו" עניתי בקול צרוד
"רוני אנחנו צריכים לדבר" אמר עמית
"אין לנו על מה" אמרתי לו
"אני רוצה להסביר לך משהו" הוא אמר
"עכשיו אצלי בבית יש לך 5 דקות להסביר" אמרתי לו. קמתי מהמיטה לבשתי את השמלה של אתמול קיפלתי את המצעים והבגדים ויצאתי בשקט מהבית של לידור חזרה אליי הביתה. נכנסתי בשקט מהכניסה האחורית עליתי לחדר שלי ניקית את הפנים שלי מאיפור סירקתי את השיער ואספתי אותו לקוקו גבוהה מתוח החלפתי לבגד ים והלכתי לבריכה שאצלי בבית.
"We are never ever ever getting back together" שרתי לעצמי כשאני שוחה בתוך המים.
"את שרה יפה" עמית קטע אותי בזמן שאני שרה
"תודה" אמרתי יצאתי מהבריכה שמתי עליי מגבת וישבתי על כיסא ועמית גם ישב מולי.
"דבר" אמרתי לו
"זה לא מה שאת חושבת" הוא התחיל להגיד
"ואוו דרך טובה להתחיל את זה" קטעתי אותו
"מי זאת הייתה?" שאלתי אותו
"האקסית שלי" הוא אמר
"מצחיק היא לא יודעת על זה כנראה וזה לא יסביר למה קפאת כשראית אותה" אמרתי לו
"אני וג'יזל יצאנו לפני שלוש שנים. לפני שנתיים היא עברה לצפון לטבריה ואנחנו לא כל כך מדברים כשאת ואני נהינו חברים לגמרי שחכתי ממנה ובאותו לילה כשהיית שיכורה ורצית שנהיה ביחד סירבתי כי רציתי לספר לך את כל הסיפור הזה שתדעי עליי הכל ואז תחליטי אם את רוצה להמשיך להיות איתי או לעזוב אותי" הוא אמר
"אם שיקרת לי על דבר בסיסי כזה אני לא רוצה לדעת על מה עוד שיקרת לי" אמרתי לו
"באמת רק זה" הוא אמר
"חבל עכשיו עוף לי מהחיים אני ואתה גמרנו" אמרתי לו
"בבקשה תחשבי על זה מה שיש בינינו הוא אמיתי" הוא אמר
"טוב נחשוב עלייך" אמרתי לו והוצאתי אותו מהבית עליתי מהר לחדר ובכיתי הוצאתי את הדמעות שלא הראיתי לו הוא לא יראה אותי בוכה הוא איבד את הזכות הזאת.