מה רע בלהיות עצמך?! פרק 6

"שירה אני מתנחלת אצלך בבית" אמרתי לה
"היום?" היא שאלה
"כן" אמרתי
"טוב סבבה" היא אמרה
"לא שאלתי הודעתי פגשי אותי בשער של בית ספר אחרי השעה הזאת" אמרתי לה
"יאללה בואי" לידור אמר והתחיל ללכת לכיוון כיתות י
"נו חכה מה אתה רץ?" שאלתי אותו
"יאללה בואי" הוא אמר ועצר
"באה באה" אמרתי לו והתחלתי ללכת לאט בכוונה
"כוסאמק" הוא אמר התקרב אלי הרים אותי על כתף אחת והתחיל ללכת לכיתה בזמן שאני צורחת
"תוריד אותי נבלה!" צעקתי כשהגענו סוף סוף לכיתה
"שבי פה" הוא אמר והוריד אותי על איזה כיסא בשורה הראשונה קרוב לדלת.
"בכיף" אמרתי. כל הילדים ה"מגניבים" הולכים לשבת מאחורה כשבתכלס הכי שווה זה לשבת ליד הדלת כי אפשר לצאת ולהכנס מתי שרוצים בלי שהמורה תשים לב מוחעחעחע ~צחוק מרושע~.
"האם הילדה הרועשת תואיל בטובה להציג את עצמה?" שאלה המורה
"נע אני בסדר" אמרתי
"זאתי רוני אחות של דוד" אמר לידור
"דוד אמסלם?!" שאלה המורה
"כן" עניתי בהתלהבות
"אוי לא" מלמלה המורה
"אז אני מבינה שהוא לא היה התלמיד המצטיין שלך" אמרתי לה
"טוב ברשותך גברת אמסלם נחזור לשיעור" אמרה המורה
"לא אין לי בעיה עם זה" אמרתי והמורה גלגלה עיניים והמשיכה ללמד.

"איפה את עקומה?" שאלתי את שירה בפלאפון נשבעת לכם חיכיתי לה שעה ליד השער טוב נו כולה שלוש דקות אבל עדיין.
"בבית למה?" היא שאלה
"שחכת אותי הא?!" שאלתי אותה
"וואלה נכון בואי לבית שלי" היא אמרה
"סבבה שתי דקות שם" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית של שירה. דפקתי על הדלת ועם המזל שלי דווקא שירה פתחה.
"פשש פעם ראשונה מה איפה אח שלך?" שאלתי אותה כאילו זה לא מזיז לי
"בחדר שלו" היא אמרה
"תקשיבי אמא שלי אמרה לי לקנות כמה דברים מהמכולת באלך לבוא איתי או לחכות לי בחדר?" היא שאלה
"אני אחכה לך בחדר" אמרתי לה
"טוב חמש דקות מקסימום עשר ואני חוזרת" היא אמרה ויצאה. תליתי את התיק שלי על הוו בכניסה והלכתי לחדר של מירום.
"היי" אמרתי למירום כשנכנסתי לחדר שלו. הוא הרים את ראשו מהמחברת והסתכל
"היי" הוא אמר בשיא היובש וחזר להתעסק במה שהוא עשה
"מה למה אתה יבש?" שאלתי אותו
"לא יבש" הוא אמר והמשיך להתעסק בדברים שלו תקדמתי לעברו
"נו מירום" אמרתי וישבתי על השולחן מולו
"מה?" הוא שאל
"למה אתה ככה לפני יומיים הייתה הכי חמוד בעולם ועכשיו את פח" אמרתי לו
"כי ככה אני פח" הוא אמר
"נוווו" אמרתי לו והמשכתי לנדנד לו
"סתם גיליתי שאת כמו כולן" הוא אמר
"מה זה כמו כולן? " שאלתי אותו
"נדלקת על יוחאי" הוא אמר
"איו לא, כולם ראו שהוא נישק אותי בכוח ואחרי זה צעקתי איו" אמרתי
"בסדר לפני יומיים הייתי אני זה כמעט שהתנשק איתך היום הוא ומחר לידור"
"אז זאתי הבעיה שלך לידור?" שאלתי
"לא" הוא אמר מכחיש
"איזה חמוד אתה כשאתה מכחיש" אמרתי מגחכת
"אני לא מכחיש כלום גם ככה אין בינינו כלום" הוא אמר
"רוני איפה את?" צעקה שירה
"חבל אני דווקא רציתי שיהיה משהו אבל אם אתה לא רוצה לא צריך" אמרתי קמתי מהשולחן ויצאתי מהחדר שלו והלכתי לחדר של שירה
"מה איפה היית?" היא שאלה
"בשירותים" אמרתי לה
"אהה טוב. בואנה את לא מאמינה כול הבית ספר מדבר על מה שעשית ליוחאי" אמרה שירה צוחקת
"מה? לא, זה לא טוב, מה שחסר לי זה שדוד ישמע על זה" אמרתי
"הכי בקטנה" היא אמרה
"וואלה אז מה עוד אומרים עליי?" שאלתי
"שאת כוסית בטירוף" היא אמרה. עוד ליטופים לאגו זה הכי חשוב.
"ומה עוד?" שאלתי
"שמירום דלוק עלייך" היא אמרה
"מה?!" שאלתי המומה
"כן יענו נראלי ככה" היא אמרה
"מירום אח שלך?" שאלתי
"כן" היא אמרה
"יזיז לך אם נצא?" שאלתי אותה
"לא יודעת כשנגיע לגשר נחצה אותו" היא אמרה
"אין גשר, את מאשרת! תודה חיים שלי" אמרתי צוחקת
"בואי נציק לו קצת" אמרתי לה
"יאללה בואי" היא אמרה והלכנו לחדר של מירום שיהיה סגור
"נדפוק או לא?" שאלתי אותה היא הרהרה לרגע
"יאללה עזבי נימוסים. אני לא מנומסת!" אמרתי ופתחתי את הדלת וראיתי אותו עם מישהי יושבים מחובקים על המיטה
"אופס סליחה" אמרתי ויצאתי מהר ושירה אחריי
"חשבתי שאין לו חברה" אמרתי
"זה מה שידוע לי" היא אמרה
"טוב תקשיבי מה זה לא נעים לי נראלי אני הולכת" אמרתי ויצאתי מהבית שלה