מה שהתחיל בפשע שכונתי פרק 6 תגיבו :)

"מה קורה כאן לעזאזל ?" שאלתי המומה כשנכנסתי הביתה
הדבר הראשון שראיתי היה אנשים גדולים בשחור שמחזיקים את ההורים שלי בתנוחות ממש לא נוחות.
"אדי …" אמר בר שידע בדיוק מה קרה "תעזבו אותם מיד אין לכם שום זכות לערב אותם בזה " הוא צעק עליהם הם גיחכו והתקדמו לכיוון הדלת עם הורי .ממש נמאס לי מזה אני ממש לא יודעת מאיפה השגתי את הכוחות או את הידע לזה אבל קפצתי על הבחור המגודל שתפס את אמא שלי שהייתי מעולפת נתתי לו מכה חזקה במפרקת והוא התעלף מיד פריאל עשתה כמוני עם הבחור שהחזיק את אבא שלי ובר הצמיד את הבחור השלישי לריצפה "תקשיב לי טוב תגיד לאדי שלא יערב אנשים זרים במה שהולך פה אתה מבין " הוא אמר הקול כמעט רצחני .האיש הינהן עד כמה שהיה יכול מתחת לברכו של בר הוא שיחרר אותו .לאחר כמה דקות הבחורים כבר לא היו שם רק אני ,פריאל בר וההורים המעולפים שלי .
"מה .. מה קרה כאן ?" שאלה אמא שלי שהייתה עדיין מסוחררת
"זה לא משנה אבל המקום הזה לא בטוח אתם חייבים ללכת למושב " אמרתי אתם מבינים אמא שלי מושבניקית במקור ודוד שלי גר שם הם יכולו להיות בטוחים שם עד שהכל ירגע .הם הסכימו אחרי שהם עזבו נשארנו אני בר ופריאל "אני חושבת שהמקום הזה לא בטוח גם בשבילינו אבל לדוד שלי יש בית לא רחוק מכאן נוכל להישאר שם " אמרתי
" זה יהיה כמו מטה פיקוד " אמרה פריאל בהיתרגשות
"לא זה לא ולא הייתי צריך לערב אותכם בזה "אמר בר בקדרות
"מה זאת אומרת עכשיו אנחנו ביחד בזה ואין מה לעשות "אמרתי חייכתי עליו ושוב הרגשתי את התחושה המוזרה הזאת כאילו אנחנו מכירים
"בסדר " אמר בכניעה ארזתי את הדברים שלי ויצאנו לכיוון הבית של דוד שלי .למזלי הוא היה בחו"ל אז הדירה הייתה ריקה היא לא הייתה גדולה בימיוחד אבל הספיקה בשביל שלושה ילדים .
פתחתי את הדלת והדלקתי את האורות ,שום דבר חשוד בינתיים התיישבנו בסלון בר ואני על ספת עור גדולה בצבע חום ופריאל על כורסה בצבע לבן
"אז מה עושים עכשיו אני לא חושבת שאדי פשוט יניח לנו " אמרתי בניסיון להבין
"הוא לא אבל אנחנו לא יודעים מספיק אז שנבין מה הולך פה אנחנו צריכים פשוט לחכות " אמר בר
לפתע הטלפון צלצל .עניתי "מי זה ?"שאלתי "אני יודע מה אתם מחפשים ואני יכול לעזור" אמר הקול בצד השני .