זאת עם המשקפיים P:
מקווה שאהבתם ועד מעט צריכה לבוא עד דמות של נערה ושתי אנשים רעים (בן ובת כאילו מבוגרים ) האמת שהם מוכנים עצלי כאילו אבל עם יש לכם ראיונות מגניבים אני אשמך לישמוע ועדיין צריך 3 בנים ובת (חחחחחחחח סורי על החפירה זה חשוב D:)

מה שהתחיל בפשע שכונתי פרק 8 תגיבו … :)

מקווה שאהבתם ועד מעט צריכה לבוא עד דמות של נערה ושתי אנשים רעים (בן ובת כאילו מבוגרים ) האמת שהם מוכנים עצלי כאילו אבל עם יש לכם ראיונות מגניבים אני אשמך לישמוע ועדיין צריך 3 בנים ובת (חחחחחחחח סורי על החפירה זה חשוב D:)

"מה זאת אומרת עבודה שחורה ?"שאל בר בקול מהורהר
"לאדי יש שתי קבוצות של אנשים הקבוצה הראשונה הם כמוך פשוט נועדו לגנוב כמו שאומרים והקבוצה השנייה מבצע עבודות החיסולים " אמר נהוראי וחתך באצבעו את גרונו
"אוקיי אז מה אנחנו עושים עם המידע הזה ?" שאלתי מתוחה
"נראלי שכלום " אמר בר בפשטות אני ונהוראי בהינו בו " זאת אומרת בסדר הילדים האלה יתומים ואולי אדי מעביד אותם אבל מה אפשר כבר לעשות ?" הנימה שלו הייתה סתמית אבל היה בא משהו אחר סוג של בריחה אולי ?
"אתה לא רציני נכון " שאלתי כי השקט הלחיץ אותי
"מה עד אפשר לעשות להרגן מבצע חיפוש קטלני אנחנו לא מכירים אותם עם הם אוהבים את העבודה שלהם ? עם הם לא מכירים משהו אחר ולא רוצים משהו אחר ?" בר היה נסער לא הבנתי איך הוא השתנה ככה הוא ניכנס לחדרו בטריקת דלת ולא יצא משם עד למחרת בבוקר
" לאן אתה הולך ?" שאלתי
"לגמור עם אדי אחת ולתמיד " הוא סיפר על תוכנית מורכבת שכללה פצצת סירחון התעלות האוורור ובקבוק וודקה במיקרוגל (אני בטוחה שהוא ראה את זה באיזה סרט)
" פריאל את מוכנה לבוא לעזור ?" שאל בקול .. זה היה הקול שבו הוא שאל אותי עם הוא יכול לישון אצלי .הוא רצה לגרום לי לקנה .פריאל הסכימה והם יצאו היום עבר בזחילה ולא קרה שום דבר מעניין עד ש.. הטלפון הנייד שלי צלצל את הרינגטון של פריאל
" הכל בסדר ?" שאלתי
" לא הכל יצא משליטה אנחנו צריכים חילוץ בואי לאותו בר שהיינו בו בפעם הקודמת כמה שיותר מה…" השיחה התנתקה
" מה קרה ?" שאל נהוראי
"אנחנו חייבים לזוז עכשיו !"
יצאנו ואחרי בדיוק רבע שעה הגענו לשם במקום היו שתי דברים בולטים עשן שהיה מסריח ברמות מפחידות ושוטרים הרבה שוטרים. אני ונהוראי התגנבנו פנימה במיומנות שלא ידעתי שיש לי או לו .ירדנו במדרגות עברנו המסדרונות פתחנו דלתות ולבסוף מצאנו את פריאל ובר זה לקח זמן אבל הצלחנו לצאת כולנו מהבר מעופש מבלום
"מה .לעזאזל .עבר . עליך. שחשבת. ללכת . לבד . ???" שאלתי ברוגז
"את לא אמא שלי נעמה אז תפסיקי לחשוב שכן אני מודה לך שהצלת אותי אבל את לא חייבת להיסחף " הוא פגע לי ברגשות שאמר את זה למרות שידעתי שהוא עצבני כי ניכשל במשימה
" ככה אתה רוצה בסדר " אמרתי ורצתי משם למקום המפלט היחיד שלי .החדר שלי בבית שלי
נכנסתי לחדר נשכבתי על המיטה ואז הכל החשיך הדבר האחרון שאני זוכרת זה צחוק מעצבן של אישה


תגובות (3)

המשך!!

28/07/2013 04:57

המשךךךךך

28/07/2013 05:31

אין לי כוח לחשוב XD
אבל תמשיכי :)

28/07/2013 05:34
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך