מוסיקה – הקדמה + פרק 1

הקדמה :
הסיפור יסופר מ – 2 נקודות מבט, של אלי וג'וש .
אלי – נערה בת 15 וחצי, החלום הכי גדול שלה הוא להיות בלהקה .
ג'וש – הוא הפסיק לשיר בגיל 12 . הייתה לו חברה שעזבה אותו באמצע השיר, ואז לא היה לו חשק יותר לשיר, עכשיו החלום שלו הוא להיות שחקן .
———-
פרק 1 :
– נקודת המבט של ג'וש –
" נו ג'וש ! עוד פעם ! "
נאנחתי, כמה פעמים אפשר לחזור על אותה סצנה ? אבל הייתי חייב, אם אני רוצה להיות שחקן, כנראה זה מה שמצפה לי, החיים לא קלים .
לקחתי את הטקסט ועליתי לבמה .
ההצגה אמורה לעלות בשבת, וכל העיר תבוא לראות אותנו, וגם בית הספר, כמובן .
ליסה נכנסה לבמה ואז נפלה, כי זאת הסצנה שלה .
" ווי ! את בסדר ? "
" אנ .. אני .. פשוט לא מרגישה טוב .. תמשיך אתה, אתה חייב "
ליסה שיחקה טוב, הרבה יותר טוב ממני, תמיד לקחתי ממנה דוגמה, אבל היום .. היא הייתה על הפנים .
הסתובבתי סביב עצמי "לא .. לא ! אני לא עוזב בלעדייך וונדה ! "
היא קמה לאט לאט, ושחקה את עצמה כולה רועדת .
" למה לוק ? תברח ! לפני .. שהם יתפסו אותך, תן לי למות את מותי, זה הגורל שלי "
" אני אוהב אותך, אני לא יעזוב אותך .. לעולם "
היא הביטה בי, היא נראתה כל כך רצינית, ואז נשקתי אותה, כי זאת הסצנה ואז כשהיא השתחררה ממני היא מלמלה " בוא נברח "
הבמאי מחא לנו כפיים ואני הרכנתי את ראשי .
" מעולה ! מעולה ! " הוא צעק ואני חייכתי אליו . החטפתי מבט לליסה שבהתה בי . היו שמועות שליסה מאוהבת בי ובקשה מהבמאי את התפקיד הזה כדי להתנשק איתי בסצנה הזו, אבל זה לא היה ממש אכפת לי .. כי זה לא היה הדדי .

– נקודת המבט של אלי –
" החולצה פשוט הורסת ! היה שווה לקחת אותה ! " אמרה קייסי והצביעה על השקית שאחזתי בידי " אבל כל החסכונות שלך .. " .
הנהנתי " זאת חולצה של פעם בחיים, אני אוכל ללבוש אותה למקומות מיוחדים .. אני יודעת "
קייסי צחקקה " לאן את כבר הולכת ? בקושי גררתי אותך לקניון ! את כל היום במחסן, מדליקה את האור ומנגנת " .
החטפתי לה מבט " ברגע שאני גומרת את הבית ספר המחורבן הזה .. אני נוסעת לניו יורק .. לאבא שלי יש חבר ותיק שיוכל לעשות לי את הקריירה " .
קייסי הנהנה וניגשה ללוח המודעות שהיה ברחוב " וואי סתכלי ! הצגה של בית הספר שלידו .. שנלך לפדח אותם ? "
החטפנו מבטים ערמומיים " דאא ! " צעקנו שתינו ואז כל הדרך צחקנו .
" את חושבת שיהיו שם חתיכים ? "
" אהה .. אה – הא ! "
" מעולה, אז זה המקום המיוחד אליו תלבשי את החולצה ! "
" אוויש קייסי "
היינו קרובות לבית של קייסי כאשר ראינו את הבית של קייסי חשוך לחלוטיין, והבית שלה, אף פעם לא חשוך . משהו קרה .
" אלוהים אדירים, מה הולך פה ? "
" דיי זה לא מצחיק "
נדמה היה שקייסי עומדת לבכות, הלכנו בזהירות על שביל הכניסה וכשהגענו לדלת, לא ידענו מה לעשות, לדפוק ? או לברוח ?
" בואי נדפוק, אנחנו חייבות לדעת מה קורה שם "
לקחנו נשימה עמוקה, ודפקנו ביחד .