מוסיקה – פרק 10
– נקודת המבט של אלי –
מכתב מג'וש .
איך הוא נכנס לבית שלי לעזאזל ?
ואז משהו כיסה את עיניי, זיהיתי את הידיים האלה,
זה ג'וש !
" ג'וש ! " קראתי בבהלה וכשהסתובבתי לראות אותו והוא הוריד את ידיו הוא נישק אותי .
" איך נכנסת ? " שאלתי אותו והוא חייך אליי חיוך ערמומי שכזה וענה לי " אני תמיד מוצא את הדרכים אלי "
אוויש נו אני אוהבת אותו כל כך .
לא, סליחה, אני מאוהבת בו כל כך .
" יום הולדת שמח אלי " הוא אמר ואז הוציא מאחוריי גבו קופסה ארוזה ועלייה סרט קשור .
" נוו אתה לא רציני " אמרתי וצחקקתי, הייתי סקרנית כל כך לדעת מה יש בתוכה .
לקחתי ממנו את המתנה הארוזה בנייר סגול ( הצבע האהוב עליי, איך הוא ידע את זה ? חשודה : קייסי ) וחבקתי אותו ומלמלתי " תודה "
הוא עשה פרצוף עצוב כזה ושאל " מה את לא פותחת ? "
טיפשה שכמוני . " ברור שכן ! " קראתי והפרתי את הקשר של הסרט והתחלתי לקרוע את הנייר .
ג'וש צחק ואני החטפתי לו מבט מחוייך, אני כל כך אוהבת ימי הולדת, במיוחד את יום ההולדת הזה .
– נקודת המבט של ג'וש –
כשהיא ראתה את הקופסה היא כמעט התעלפה, עינייה נצצו והיא כמעט בכתה .
" הקופסה עד כדי כך יפה ? את יודעת שזו לא המתנה שלך .. " אמרתי וצחקתי, היא הייתה כל כך מדהימה, ואני הולך לעשות לה את יום ההולדת הכי טוב שהיה לה, אני מקווה .
היא פתחה את הקופסה בזהירות ושם נחו להם סט התכשיטים שקניתי לה .
" זה .. הדבר הכי יפה שראיתי בחיי " היא מלמלה ונראה היה שעוד שנייה היא עמדה לבכות .
הוצאתי את השרשרת בזהירות והנחתי אותה על צווארה, תוך כדי שסדרתי לה מאחורה .
היא התקרבה למראה בזהירות ומלמלה " זה לא מגיע לי .. אחריי כל מה שעשיתי לך .. "
" לא .. זאת לא את .. את לא אשמה .. " אמרתי לה, לא רציתי להעציב אותה, זאת לא המטרה של היום הזה .
~ לפניי שבוע וחצי ~
ידעתי שבקרוב יש את יום ההולדת של אלי . אבל איך ? איך אני אוכל להפתיע אותה ?
חשבתי וחשבתי ואז צץ רעיון מעולה בראשי .
לחצנו ידיים והוא חייך .
" אז במה אני יכול לעזור לך ? " הוא שאל ואני התיישבתי מולו וספרתי על אלי ואז כשסיימנו לדבר והתקרבנו לסוף השיחה הוא הציע לי הצעה שלקחה לי את רוב החסכונות שלי .
" בסדר, אני מסכים " מלמלתי והוא הגיש לי מעטפה, ידעתי שזה המפתח הזהב שלי להתקרב יותר אל אלי, ושאני חייב להגן עליו כמו האוצר הכי גדול שקיים .
בעצם אלי היא האוצר הכי גדול שקיים .
~ חזרה לזמן שלנו ~
" אבל זאת לא כל המתנה .. " מלמלתי ואז מכיסי הוצאתי את המעטפה הלבנה, שידעתי שהיא המפתח . " מה זה ? " היא שאלה אותי ואני רק עניתי ב " תפתחי " .
היא הייתה מבולבלת אבל פתחה .
ואז היא הוציאה את זה והיו לה דמעות בעיניים מרוב אושר " אני .. אני .. "
חבקתי אותה בחוזקה והרגשתי שהדמעות שלה זולגות על כתפיי .
" למה את בוכה ? "
" זה הדבר הכי מרגש שמישהו עשה לי בחיי .. "
תגובות (0)