מוסיקה – פרק 14

– נקודת המבט של אלי –
" אז מה את עושה ? " שאלה אותי קייסי בדרך הבייתה .
גם קייסי, כמוני, הייתה דיי מבולבלת ולא ידעה מה לעשות לו הייתה במקומי, לכן קייסי היא לא בדיוק האדם הנכון שממנו תוכלי לקחת עצה ברגע זה .
" תלכי " היא אמרה לי לפתע ואז שמעתי את עצמי שואלת " למה ? "
ניסיתי לעשות את עצמי קשה להשגה, אבל זה לא יצליח לי, אהבתי את ג'וש בכל ליבי ולא הייתי מאוהבת ככה אף פעם, ואסור לאבד רגש שכזה . קייסי תקעה בי מבט ואני נשמתי נשימה עמוקה " אני הולכת . ואת מצילה אותי " ואז קראיתי את חיוכה הענקי של קייסי מתפשט על פניה " מעולה " היא מלמלה וידעתי שהצלחתי לרצות את קייסי ( וג'וש ) היום .

הבעיה שלי הייתה כזאת : אין שמלה . אין נעליים .
קייסי כל הזמן הוציאה משהו מחדר הארונות שלי ובסופו של דבר התייאשה " אני לא מוצאת לך שום דבר, את כזאת אנטי היום "
נאנחתי " זו אני " ואז מצאתי את עצמי מחייכת חיוך קטן וערמומי .
" יופי אלי ממש חכמה . מה אנחנו עושות ?! או ליתר דיוק – את ?! "
" אממ .. אולי לאמא שלי יש משהו "
" כן, עכשיו תקחי מאמא שלך ? "
" היי ! צץ לי רעיון ! מה עם השמלה שלבשת ליום ההולדת של אמא שלך ? "
" הווו לא לאלאלא אלי ! זאת השמלה שחסכתי בשבילה מלא זמן ! "
חייכתי אלייה חיוך קטן ועשיתי לך פרצוף פאפי פייס שכזה " זה למען היחסים שלי ושל ג'וש .. ? "
קייסי הוציאה קול רוטן שכזה ואמרה " שאני לא אצטער על זה אלי ! שאני לא ! "

ובסופו של דבר, השמלה הייתה בידים שלי .

– נקודת המבט של ג'וש –
" קרוז " הייתה מסעדה גדולה ומפוארת במרכז העיר שלנו ולכן החלטתי לקחת את אלי לשמה, שתבין עד כמה אני מוכן להשקיע עבורה .
היה דיי קשה להשיג שולחן, במיוחד כשמזמינים כמה שעות לפניי זה ודיי קיוויתי שזה יצליח לי ולא סתם התאמצתי ושאלי תבוא .
חיכיתי לה ליד המסעדה, ראיתי לפחות 3 זוגות שעברו והתנשקו מולי ובכל פעם נזכרתי באלי, בלב האוהב שלה וכמה שהיא הייתה מדהימה .
החטפתי מבט כמעט בכל שנייה לשעון שלי, בעוד מספר דקות תהיה השעה שבע .
הייתי מציץ בחלון של המסעדה כדי לראות איך אני נראה, כי החלון היה משקף ככה שהיה אפשר לראות כל מה שקורה מחוץ למסעדה .
" היי ! אתה ! " שמעתי קול נורא מוכר שצעק לי .
הרמתי את מבטיי מהנייד שלי שבו הצצתי בשעה וראיתי את ליסה .
" הו, היי " מלמלתי .
רציתי שהיא תלך, לא רציתי שתהרוס את ההזדמנות היחידה שלי עכשיו עם אלי .
" מה אתה עושה פה .. ? ועוד בבגדים כאלה אממ .. " היא בחנה אותי וכשסיימה חייכה חיוך קטן .
" ליסה אני צריך שתלכי, בבקשה .. "
" הו זה לא כזה נורא אם תזמין אותי ל"קרוז" נכון ? אף פעם לא הזמינו אותי למסעדה שכזאת .. "
ליסה הייתה מהבנות האלה שאהבו להציק לבנים עד שהם יסכימו לעשות כרצונה, ואני לא הייתי סוג הבנים האלה שנכנע לה, להפך, הייתי משכנע אותה להסכים לרצוניי .
" ליסה, אין שום דבר ביננו וגם לא יהיה "
היא נראתה פגועה מעט והיא החליטה לשתוק .
לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי את המשפט שהתחלתי " יש לי חברה .. בערך, ואני מחכה לה כאן בשביל לסדר את העניינים ביננו, אבל את יכולה להרוס הכל, אז בבקשה ליסה, אם יש לך טיפת כבוד עבורי .. לכי מכאן "
היא נאנחה ובסופו של דבר מלמלה " בסדר .. "
ואז כשהיא התחילה לצעוד חייכתי ונשמתי לרווחה, אבל אז היא הסתובבה ושאלה " מה שמה של החברה שלך ? "
ומרוב טיפשותי אמרתי לה " אלי, שמה אלי "
היא הנהנה והמשיכה ללכת ואז מהרתי להציץ בנייד שלי, שוב .
השעה שבע ודקה, הבטתי סביבי, אף אלי לא הייתה באופק .
יכול להיות שמשהו קרה לה ? אולי תאונת דרכים ? אולי היא מצאה מישהו אחר ? היא עדיין כועסת עליי?
ואז מהאופק שמעתי
" ג'וש ! ג'וש ! "