מוסיקה – פרק 16

– נקודת המבט של אלי –
אית'ן ישב עם קייסי ושניהם צחקו ודברו על משהו .
קייסי לבשה את השמלה השחורה עם הפפיון הכסוף שהיה סוג של החגורה של השמלה, לרגליה היו נעליים שחורות שלא ראיתי מעולם ועל צווארה בקבוקון קטן כתליון .
לחשתי לג'וש שיחכה לי והוא הנהן ונתן לי ללכת, למרות שהוא נראה מעט מאוכזב .
נגשתי לשולחן שלהם וראיתי שהבעת הפנים של אית'ן משתנה, הוא הרגיש בי .
כשהייתי סנטימטר ליד השולחן ואית'ן עוד לא הסתובב לראות אותי הוא אמר בצחקוק לקייסי " תראי תראי מי כאן, החברה שלנו, אלי "
ואז קייסי סיבבה אליי את המבט שלה, העיניים שלה היו שחורות ומפחידות ביותר, היא לא נראתה כמו קייסי שאני הכרתי, זה נראה שהאישון השתלט על הצבע העיניים שלה, וזה צמרר אותי לגמריי .
אית'ן גם סיבב את מבטו אליי, אבל הדבר הראשון שעשה זה לבחון אותי היטב . " אלי, את נראת יפייפה הערב " הוא אמר וחייך את החיוך האצילי שלו . ידעתי שכשהוא מדבר בשפה גבוהה ועם חיוך שנראה לגמריי נחמד שכזה, הדבר אומר שהוא זומם משהו, משהו לא טוב בכלל .

– נקודת המבט של ג'וש –
אלי שהתה ליד השולחן שלהם כמה דקות ספורות וכשחזרה אליי היא נראתה זעופת פנים לגמריי . " מה קרה ? " שאלתי אותו והיא רק הזיזה את שערה לאחורה ושתקה . " נו אלי דברי איתי " אמרתי וראיתי שהיא לא מרוכזת בי אלה בשולחן של קייסי ואית'ן .
אלי החטיפה לי מבט מהיר וחזרה להביט בשולחן שלהם " קייסי . משהו לא בסדר איתה "
" מה זאת אומרת ? "
" העיניים שלה .. הנעליים שלה … התליון שלה "
" ומה רע בזה ? "
" היא נראתה כמו תחת כישוף מסוים – "
ואז אלי סגרה את פיה, ולפתע אית'ן הסתובב אלינו, הוא נראה מוזר מתמיד .
" מה קרה ? למה הוא מביט עלינו ככה ? " שאלתי, זה היה כל כך מפחיד, מי הוא היה האית'ן הזה ? למה אלי נראתה כל כך מפוחדת ממנו כשהייתה לידו ? מאיפו הם בכלל מכירים ? מה הוא עשה לה ?
" אנ .. אנחנו .. אנחנו צריכים לברוח ! " היא קראה ותפסה בידי ויצאנו מהמסעדה בריצה ואז נעצרתי על ידה . " אני לא זז לשום מקום עד שלא תסבירי לי מה קורה כאן " אמרתי בתקיפות, ידעתי שאלי אף פעם לא תסתיר ממני משהו, אבל לפחות ככה חשבתי, ואם היא הסתירה ממני משהו, הגיע הזמן שתגלה .

– נקודת המבט של אלי –
כולי רעדתי, הייתה בי צמרמורת, פחדתי, לא ידעתי איך להסביר את זה, אפילו לפתוח את הפה פחדתי, רק רציתי לרוץ ולרוץ ולרוץ .
ג'וש נראה רגוע, שלוו שכזה, הוא רק שאל מה קרה, למה אנחנו בורחים ועוד כל מיני שאלות כאלה .
" אתה מוכרח לבטוח בי, אני אסביר הכל אחר כך "
אבל לא, הוא היה בשלו, הוא לא רצה לזוז ממקומו .
דמעות עלו בעיניי " בבקשה ג'וש אני מתחננת .. "
אבל לא, הוא לא זז. ואז החלטתי להוריד את נעלי העקב שלי לשים אותם לידו, להחטיף לו נשיקה ולברוח משם בעודי יחפה .
הוא נראה מבולבל כל כך, וכשהחטפתי מבט לאחור הוא נשאר המום באותו מקום שלו והתפללתי שהוא ילך משם ברגע האפשרי, פחדתי מאית'ן, ידעתי שהוא שמע מה שאמרתי ואם אני לא אברח ואסתתר, זה יהיה הסוף שלי .