מוסיקה – פרק 2

– נקודת המבט של אלי –
הדלת הייתה פתוחה . נכנסנו רועדות מפחד לבית של קייסי ולפתע שמענו משהו נסגר בחוזקה, צרחנו, ואז נרגענו כשהבנו שזו הדלת . המשכנו להסתובב ולראות מה קרה . " תנסי שנייה להדליק את האור במטבח " אמרתי לקייסי והיא הנהנה ונכנסה למטבח החשוך . לפתע נשמעה צרחה והייתי מבוהלת וכל מה שהיה בראשי זה " רוצי למטבח . רוצי למטבח . רוצי . " אבל לא יכולתי לזוז, פחדתי כל כך .
שמעתי לפתע צעדים, הסתכלתי סביבי לחוצה, ואז כשרצתי לכיוון המטבח, משהו תפס אותי . צרחתי .

– נקודת המבט של ג'וש –
" אני חושבת ששחקנו ממש טוב " אמרה ליסה ושתתה קצת מהמילקשייק שלה . הרכנתי את מבטיי למילקשייק שלי " תשתה " היא אמרה לי אבל אני הנדתי בראשי .
"לא אני לא יכול "
ליסה הנהנה בהבנה " נו טוב "
הבטתי בה גומרת את המילקשייק שלה ואז הצעתי לה את שלי, היא הנידה בראשה ואמרה " עדיף שתשמור את זה לאחר כך, אולי תתחרט . חוץ מזה – זה על חשבוניי "
ואז ליסה נגשה לקופה, שלמה על שנינו והלכה .

וככה מצאתי את עצמי הולך לבד הבייתה, באותו רחוב שגרתי ( שבו היו בתים פרטיים בלבד ) , הכרתי עוד נערה שהייתה בבית הספר שלידי, שמה היה קייסי . כשהייתי קרוב לבית שלה החלטתי שזה יהיה רעיון מעולה להזמין אותה לצפות בהצגה שלנו בסוף השבוע .
דפקתי על דלת ביתה . לא נשמעה תשובה . יכול להיות שהיא לא בבית ?
נגעתי בידית והדלת נפתחה לבד .
" יש כאן מישהו ? " שאלתי ולא נשמעה תשובה .
" קייסי ? "
לא נשמעה תשובה . הסתובבתי בבית אבל לא ראיתי אף אחד, משהו כאן לא בסדר .
" מי אתה ? " שמעתי קול מאחוריי, הסתובבתי, היה שם גבר בחליפה שחורה, נעליים שחורות וכובע שחור, לא ראיתי את פניו בגלל החושך שסובב אותנו . צעדתי צעד אליו " איפה קייסי ? ומי אתה ומה אתה עושה בבית הזה ? "

– נקודת המבט של אלי –
" אית'ן ? זה אתה ? " שמעתי את עצמי אומרת .
הוא חייך אליי חיוך ערמומי " אלי .. הוו אלי .. כמה שהתגעגעתי אלייך "
" למה אנחנו בחושך ? "
" את לא זוכרת את הסוד הקטן שלי "
" כן אני זוכרת "
" מעולה "
" אז למה אתה כאן ? "
" אני לא יכול בלעדייך אלי, בואי נברח שנינו, גם ככה כולם פה מחורבנים . אני אגשים לך את החלום ואתן לך להיות בלהקה "
כששמעתי את המילה להקה, עיניי נצצו אל מיד הבנתי שזאת מלכודת .
אית'ן הוא בעצם ערפד, ראיתי אותו במקרה מוצץ דם מחיה כלשהיא, הוא היה כל כך שיכור והוא היה יכול להרוג אותי אבל אז כשהוא התקרב אליי הוא עצר ושאל אותי לשמי, זה היה כל כך מפחיד .
אית'ן התאהב בי באותו רגע ולכן הוא לא הרג אותי\ לא מצץ לי את הדם או כל דבר אחר שערפדים עושים .
" לא אני נשארת כאן אית'ן "
אית'ן שהתכופף בכדי להביט בי, עכשיו קם ונאנח " אלי את ילדה כל כך טיפשה .. "
ניסיתי לקום אבל לא הצלחתי " למה אני לא יכולה לקום ?! " מלמלתי ורציתי לבכות, לא הרגשתי את רגליי ולא הבנתי מה קורה בכלל, הייתי כל כך מבולבלת וראשי כאב מרוב המחשבות .
" איפה קייסי ? " מלמלתי ולפניי ששמעתי תשובה הרגשתי שאית'ן מנשק אותי .
זאת לא הפעם הראשונה שהוא מנסה לעשות את זה, אבל כן הוא עשה את זה, ובגלל שהוא היה כל כך מתוחכם ולא יכולתי לזוז, הוא היה יכול לעשות בי כרצונו .
הוא התנתק ממני ולחש לי " קייסי אצלי . אני אשחרר אותה כי אני לא צריך אותה, אבל אני רוצה אותך "
" אתה לא מבין אית'ן ?! אני לא אלך איתך ! תעזוב אותי כבר ! "
הוא צחק וידעתי שיצאתי מגוכחת ביותר " את זאת שצריכה לעזוב אותי . את לא יכולה לזוז "
הוא צעד כמה צעדים ממני, וגבו היה מופנה אליי .
גששתי סביבי ומצאתי משהו חד, כנראה סכין, כי היינו במטבח של קייסי אחריי הכל .
זרקתי את הסכין לכיוונו, אך הוא תפס אותו בידו, זה היה צפוי .
הוא התקרב אליי ולחש לי " את כל כך יפה אלי, אני לא אפגע בך, אבל יש לי הצעה בשבילך : אני אעזוב אותך עכשיו אבל אוכל להיות תמיד בסביבתך, אלה אם כן .. "
הוא הסתובב אליי וחייך " אלה אם כן יתחשק לי אחרת "
ואז הוא יצא מהחדר ואז ראיתי הכל שחור סביבי, היה חשוך מתמיד .

– נקודת המבט של ג'וש –
נכנסתי למטבח וראיתי נערה שנראתה בגילה של קייסי, שוכבת דוממת על רצפת המטבח .
" אלוהים אדירים " מלמלתי ולחצתי על מתג האור, הכל נעשה בהיר לפתע .
" מה קורה פה ? " שמעתי קול מוכר מאחוריי וכשהסתובבתי מצאתי את קייסי, עומדת כשיכורה, אמרתי " נראה לי שהיא מעולפת, או מתה "
החטפנו מבטים אחד לשנייה " ולמה בדיוק אתה לא מצלצל עדיין לבית החולים ? "
הבטתי בה, חטפתי את הטלפון והתחלתי לחייג .