מוסיקה – פרק 3

– נקודת המבט של ג'וש –
ישבנו בבית החולים, אני וקייסי, ולא ידענו מה לעשות .
בקשתי מקייסי קצת לדעת עלייה, וזה מה שידעתי :
קוראים לה אלי והיא בת 15 וחצי והחלום שלה הוא לשיר בלהקה .
היא הייתה יפה, בזה הייתי חייב להודות, ואמרתי את זה גם לקייסי והיא רק חייכה ואמרה " ג'וש .. ג'וש .. "
מהרתי לשאול אם יש לה חבר וקייסי הנידה בראשה, כלומר שהתשובה הייתה שלילית .
לא רציתי לעורר חשד בקייסי ולכן העברתי נושא " אם אלי תבריא עד יום שבת .. תבואו להצגה שלנו ? "
תבואו . ברבים . רציתי שאלי תבוא, רציתי להרשים אותה, אבל הסיבה לכך לא הייתה ידועה, לא הבנתי את עצמי, יכול להיות שאני מאוהב בה ?

המנתח והרופא עברו יחד במסדרון וקייסי עצרה אותם ושאלה מה עם אלי . כשסיימו לענות היא חזרה למקומה ולקחה נשימה עמוקה . " למה את לא מתקשרת להורים שלה ? או שלך ? " שאלתי וקייסי החטיפה לי מבט וגלגלה עיניים " ברגע שהם יגלו .. הם ישתגעו .. עדיף שלא ידעו מזה דבר "
שלבתי את אצבעותיי על ראשי ונאנחתי " מה הם אמרו ? "
" מי .. מה .. ?"
" הרופאים ? "
" אהה כן . הם אמרו שמחר נוכל לקחת אותה ושהסיבה להתעלפות שלה לא ברורה .. "
חייכתי אלייה והיא הנהנה " מי יישאר פה ללילה ? אני או אתה ? "
מיד אמרתי שאני והיא צחקקה " אווקי אז אתה יכול ללכת עכשיו ותחזור בשמונה בדיוק "

לא אחרתי אפילו בשנייה, אפילו הקדמתי בכמה דקות .
הצצתי בחלון וראיתי את קייסי יושבת לידה ומדברת איתה, היא הייתה מחייכת מדי פעם, ובלי ששמתי לב, גם אני חייכתי . נכנסתי לחדר, שתיהן הביטו בי, חייכתי . " אוויש איזה מטופשת אני ! " קראה לפתע קייסי ואז נעמדה ואמרה " אלי תכירי את ג'וש . בואי נגיד שהוא מצא אותך מעולפת ואז חייג אל בית החולים, הוא ישאר לשמור עלייך ללילה " .

– נקודת המבט של אלי –
בכמה מילים : הוא היה אחד החתיכים שראיתי בחיי . נראה לי שהגורל רצה שהוא ימצא אותי, אבל לא בדיוק מעולפת . כשקייסי ישבה לידי והסבירה לי מה קרה והקשבתי לה בעניין רב, היא הזכירה מדי פעם את השם " ג'וש " אבל לא ידעתי בדיוק למי היא מתכוונת .
קייסי הציצה בשעונה " טוב נראה לי שאני אלך .. ג'וש אתה אחראי "
הוא הנהן וקייסי חבקה אותי ויצאה .
" היי " הוא מלמל והתיישב במקום של קייסי .
הליכה מושלמת, חיוך מהפנט, וקול אלוהי .
" היי " חייכתי אליו וכל כך התביישתי שככה נראה המפגש הראשון שלנו, בבית החולים .
" קייסי סיפרה לי קצת עלייך .. את שרה ? "
הוא יחשוב שלשיר זה תינוקי ? הוא יצחק עליי ? אוי אלוהים, מה לעשות ?
" אהה .. כן אני שרה "
הוא חייך " גם אני .. שרתי "
" ולמה הפסקת ? "
הוא עצם את עיניו והחל לספר
" הייתי בן 12 והייתה לי חברה . היא הייתה יפה והכל .. ותמיד סמכתי עלייה בכל דבר, בדעות שלה .. בהכל . אבל הייתי בן 12 מה יכולתי להבין ?
ואז הופעת חיי הגיעה . בהופעה הזאת הייתי אמור בסיומה לחתום על חוזה עם ההורים שלי כמובן, שנתקדם לשלב הבא, אולפן הקלטות וכדומה .
הזמנתי אוהת להופעה, רציתי שהיא תתרשם, שתראה למה אני עוד מסוגל ..
ואז כשרגע האמת הגיע והתחלתי לשיר שמעתי אותה צועקת " תרד מהבמה ! ככה לא שרים ! "
ו … "
הוא הרים את מבטו אליי " וזה פגע בך כי אהבת אותה " השלמתי את המשפט שלו והוא הנהן .
" זה נשמע ממש מטופש, אבל אז באמת ירדתי מהבמה והלכתי . פשוט הלכתי . היה הרבה כעס אחר כך אבל הוא נרגע, הרבה אמרו " למה בגלל ילדה אחת הוא הפסיק לשיר ? " אבל זה היה סוג של כאב מבפנים כזה, לשמוע ממישהו שקרוב אלייך את מה שהוא חושב .. "
" קרה לך פעם שאחריי המקרה הזה בקשו ממך לשיר ? "
" כן .. אבל לא שרתי מאז .. "
הבטתי בו באכזבה ומיד צץ בראשי רעיון " ואם אני אבקש ממך לשיר ? "
הוא חייך אליי ואז אמר " אולי .. אני אשיר "
ואז חבקתי אותו ומלמלתי " תודה "
" על מה תודה ? "
" על זה שאתה מנסה .. אני רוצה לשמוע אותך .. "
" אף אחד לא אמר לי את זה בזמן האחרון .. אבל בסדר, אני אשיר "
חייכתי, יש סיכוי שאהיה חברה של ג'וש ? הרשמתי אותו ?
ואז שמעתי אותו אומר " אלי אני יודע שזה לא הזמן אבל .. אני אוהב אותך "