סיפורונת
מקווה ש- ♥

מוסיקה – פרק 5

סיפורונת 20/05/2013 768 צפיות אין תגובות
מקווה ש- ♥

– נקודת המבט של אלי –
הזזתי את שעריי לאחור . אית'ן, אלוהים אדירים, למה ?
" אני אעזוב אותך עכשיו אבל תמיד אוכל להיות בסביבתך " ..
למה לא דאגתי לזה קודם ?
הוא הרס הכל . את כל היחסים ביני לבין ג'וש .
הרגשתי כאב בלבי, רציתי לברוח משם .

– נקודת המבט של ג'וש –
אלי ? אלי שנראתה כל כך חמודה ומתוקה ו ..
איך היא יכלה ?
לא יכול להיות .
" מי אתה ? " שאלתי והוא חייך ולקח צעד לכיווננו " שמי אית'ן . אני החתן של אלי "
החטפתי מבט לאלי, היא הייתה כל כך המומה שהיא נראתה שהיא עומדת למות מרוב תדהמה .
" מה ?! שקרן ! " היא צעקה, זה לא נראה שהיא מנסה לעשות את עצמה, היא הייתה רצינית לגמריי .
" למה שאני אשקר כשיש עלייך את הטבעת ? " הוא שאל וסימן לנו להביט בידה של אלי, ובאמת הייתה על אצבעתה טבעת .
" אלוהים אדירים אני יכולה להשבע שבחיים לא ראיתי אותה לפני כן ! " היא קראה ולא ידעתי מה לעשות, להאמין לה או לאית'ן הזה ?
היא פנתה אליי " גו'ש, בבקשה .. "
הנדתי בראשי " אלי אני לא יכול, עדיף שאני אלך .. לא הייתי צריך לעשות את זה "
ואז במבט אחרון אל אלי, הלכתי משם .

– נקודת המבט של אלי –
אני לא מאמינה, איך הוא יכול לעשות לי את זה ? חשבתי שהוא יאמין לי .. אחריי הכל באמת לא הייתה עליי טבעת, מעולם לא ראיתי אותה . היו דמעות בעיניי אבל ידעתי שאסור להראות חולשה, אני רוצה את ג'וש .
" ג'וש ! ג'וש ! " צעקתי והוא המשיך ללכת .
החטפתי מבט כועס לאית'ן, הוא נראה מאושר מתמיד .
נאנחתי, אבל אנחה כזאת של כעס, והתחלתי לרוץ אחריי ג'וש .
הוא החטיף מבט אליי והמשיך ללכת, הפעם במהירות .
כשהגברתי את מהירות הריצה שלי ועברתי אותו, לא נתתי לו לעבור .
" אלי .. " הוא מלמל, הוא נראה מותש, עצוב כזה .
מה עובר לו בראש ? הוא חושב שבאמת אני אוהב מישהו אחר אבל אתנשק איתו ?
לכו תבינו בנים .
" ג'וש " התקרבתי אליו באיטיות " בחיים לא הייתי עושה את זה .. הלוואי ויכולתי לספר לך את האמת .. אבל אני אוהבת רק אותך .. באמת " .
הפנים שלו התקשחו, הוא לקח והרים את ידי כך שהיא הייתה ממוש מול עיניי " איך את יכולה להסביר את זה ?! הנה תסבירי לי את האמת ! " .
" אני לא יכולה גו'ש .. בבקשה .. " היו דמעות בעיניי, באמת שהיו, אנחנו לא מכירים כל כך הרבה זמן אבל הרגשתי שנקשרתי אליו קשר חזק, ואני לא רוצה שהוא יעזוב אותי .
הוא הזיז אותי לצד, החטיף לי מבט מאוכזב ואז מלמל " אלי, תעזבי אותי, אני לא רוצה לראות אותך ואת השקרים שלך .. " הוא השפיל את מבטו לשנייה ואז החזיר אליי את מבטו " אני אוהב אותך אלי, אבל זו טעות, אל תלכי אחריי, בבקשה " .
ואז הוא הלך, נתתי לו ללכת כי זאת הייתה בקשה שלו וכי גם אני אהבתי אותו .
נשארתי שם, מתחת לפנס הרחוב, מתאפקת שלא לבכות .

– נקודת המבט של ג'וש –
ליסה לא הגיעה היום, היא הייתה חולה ולכן הבמאי שלנו אמר שאלך הבייתה .
וככה עשיתי, הלכתי הבייתה .
כשעברתי ליד בית קפה שבו אני וליסה שתינו מילקשייק, ראיתי את אלי וקייסי .
לראות אלי היה קשה, אחריי המקרה שקרה אמש .
למזלי, היא לא הסתכלה עליי והייתה מרוכזת בלדבר עם קייסי .
כשעברתי את בית הקפה, בראשי כל הזמן הייתה את תמונתה של אלי, את החיוך שלה, את השיער הבלונדיני שהיא הניפה לאחור וצחקה, ואז ראיתי אותה אתמול, מביטה בי בעיניים אדומות מלאות דמעות .
הנדתי את ראשי, לא ג'וש אתה לא יכול, היא בוגדת בך עם מישהו אחר, הרבה יותר יפה ממך .
כשהייתי בחדר שלי והבטתי במראה, רציתי לראות מה חסר בי שיש לאית'ן הזה, ולא הצלחתי למצוא .
" הלוואי ויכולתי לספר לך את האמת .. "
איזו אמת אלי ? אני רואה את האמת מול עיניי .

– נקודת המבט של אלי –
הלוואי ויכולתי לספר לקייסי על אית'ן, למזלי, הוא לא מסתובב בשעות יום, לפי מה שאני יודעת, ככה שהוא לא יכול להפריע לי גם ככה .
נכנסתי לחדר שלי, שהיה חשוך לגמריי, וכשניסיתי להדליק את האור, לא הצלחתי .
ולפתע הדלת נסגרה ואית'ן הופיע עם הרבה נרות סביבו .
" שלום אישתי " הוא חייך אליי ולאט לאט התקרב אליי .
לא רציתי לדבר איתו . רציתי לברוח אבל לא יכולתי לזוז, רגליי לא זזו, פשוט תקעתי בו מבטים כועסים, שיפסיק להתקרב אליי .
הוא ליטף את פניי " תשכחי ממנו, תאמיני לי אני טוב יותר ממנו " .
עצמתי את עיניי, שהסיוט הזה ייגמר כבר .
ואז לפתע שפתיו על שפתיי, זזתי במהירות לאחור .
חדר נעול, חושך, יחד עם ערפד מוזר בטירוף .
" גו'שששש ! הצילווווו ! "


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך