מוסיקה – פרק 6

– נקודת המבט של ג'וש –
המסורת השבועית של ימי שישי זה להיפגש עם החבר'ה .
כל פעם אנחנו בוחרים לצאת למקום אחר, ככה שזה ממש מגניב .
הגעתי באיחור של עשר דקות והבנתי שהם מדברים על החברות שלהם, וכשהתקרבתי אליהם הם השתתקו ונתנו לי להגיע אליהם .
" אז מחר ההצגה ? " שאל ג'ונתן, שכולם אצלנו קוראים לו ג'וני .
הנהנתי והם כולם חייכו ביניהם " אנחנו מצפים לראות נשיקה טובה, אנחנו באים רק בשביל זה " אמר אנדרו .
אנדרו היה השובב ביותר ביננו, ושובב לא הייתה המילה .
הם המשיכו לדבר על הנושא שעליו דברו מקודם ואז לפתע נעצרו ושאלו אותי " ומה איתך ג'וש ? "
הנדתי בראשי ונזכרתי באלי, הו .. כמה שרציתי לספר להם עלייה, כמה שהקול שלה יפייפיה, שכשאני מביט בה אין מאושר יותר ממני .. וכמה שאני מתגעגע אלייה .
נאנחתי והשפלתי את מבטיי .
" וואי נראה לי שלג'וש יש סיפור מעניין מאוד לספר לנו " אמר דניאל ותפח על גבי " קדימה אל תשתפן לנו "
נשענתי לאחור על הספה שבה ישבו חלק מהחבורה שלנו, היינו במסעדה נחמדה, היא יותר בר מאשר מסעדה, אבל בשביל למשוך יותר אנשים קוראים לה מסעדה .
" קוראים לה אלי " אמרתי אחריי הרבה שכנועים ( ומכות ) .
" נשמע טוב . תמשיך "
" ראיתי אותה לראשונה מעולפת ואז הכרנו בבית החולים "
כולם סביבי צחקו " סיפור מעניין " תקעתי בו מבט ואז בחיוך הוא הוסיף " מאוווד מאוווד "
" ושרתי לה, היא אמרה שהיא אוהבת אותי .. וגם אני אמרתי לה .. ואז כשהתנשקנו הגיע מישהו בשם אית'ן ואמר שהיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו, ומאז … לא דברנו יותר "

– נקודת המבט של אלי –
איך מחזירים את הזמן לאחור, משנים משהו רע שעשית, בגלל ייאוש ואכזבה ?
שכבתי על המטה שלי, וחיבקתי את הכרית שבה בכיתי .
כל הזמן נזכרתי בלילה שהיה לי, עם אית'ן .
לבסוף הוא הצליח להרגיע אותי, ואי אפשר לומר שאית'ן לא היה חתיך, הוא היה דוגמן חתיך בטירוף .
בכיתי לו, נכנעתי וכל הזמן אמרתי שאני מתגעגעת אל ג'וש ושאני אוהבת אותו, ואז הוא ליטף את ראשי ואמר שהוא יהיה מחליף מצויין לג'וש, ואז חיבקתי אותו .
באיזשהוא שלב התחלנו להתנשק ואז כשהוא רצה לעבור לשלב הבא לא נתתי לו, ואז הוא פשוט ליטף את גופיי והלך לכיוון החלון .
" אני אוהב אותך אלי . אני מבטיח לא לעזוב אותך "
ואז הוא הלך .
בהיתי בתקרה, אמא שלי חושבת שאני מזמן בבית הספר אבל בעצם אני כאן, לבד, אפילו אית'ן לא כאן איתי .
שמעתי דפיקות בדלת הכניסה .
קמתי באיטיות וגררתי את עצמי לפתוח .
ג'וש עמד בכניסה עם זר פרחים .
" מה אתה רוצה ? " מלמלתי בכעס והוא רק חייך ואמר " התגעגעתי אלייך "
" לך מפה, אני לא רוצה לראות אותך "
הוא לקח צעד אליי " בואי נפתח דף חדש אלי .. " הוא לקח את ידיי וקירב אל שפתיו, מיד שחררתי את ידיי מאחיזתו ואמרתי " לך ג'וש "
הוא לקח עוד כמה צעדים קדימה " אני יודע שאת לא אוהבת אותו ושהכל היה שקר .. הייתי טיפש מדי כדי להבין את זה קודם .. בבקשה אלי .. "
ואז פשוט טרקתי לו את הדלת בפרצוף והתיישבתי על יד הדלת והתחלתי לבכות, מחדש .
ג'וש לא שאל אותי, למה את נראת ככה ? או, את אוהבת אותי עדיין ? אכפת לך ממני ?
הייתה לו רק כוונה אחת, להחזיר אותי אליו .
אולי אני צריכה לפתוח דף חדש, אבל לא עם אית'ן ולא עם ג'וש, אבל .. איך אפטר מאית'ן ?
חשבתי מספר שניות ואז צץ בראשי רעיון,
קייסי .