מוסיקה – פרק 7

– נקודת המבט של אלי –
" מה דעתך על ג'וש ? "
"ג'וש .. ? הוא דיי בסדר אבל נראה לי שהוא בקטע שלך "
כפי שאמרתי לכם, קייסי הייתה התוכנית שלי, אני פשוט צריכה לגרום לג'וש להתאהב בקייסי וזהו ..
אבל אהבתי אותו, וכאב לי כל כך שאני עושה את זה, אני מצטערת ג'וש .
" את .. לא אוהבת אותו ? לא מחבבת ? כלום ? "
" לא . הוא הכיר לי את חבר שלו, הוא ממש חמוד, אגב, ואנחנו התחלנו לצאת, סוורי שגילית על זה רק עכשיו "
טוב, אז התוכנית הזאת הייתה כושלת ביותר, אני אחפש תוכנית ב' .
גלגלתי עיניים וקייסי שמה לב לזה " משהו קרה ביניכם ? "
" בואי נגיד שאני מנסה להתפטר ממנו "
" מממ .. לא רעיון טוב . פגשתי אותו היום בבוקר, הוא נראה זוועה . העיניים שלו היו אדומות, הוא בקושי דיבר .. ובואי נגיד שהוא סיפר לי את הסיפור בקצרה ואז התחנן שאדבר איתך . לכן כשהצעת שניפגש כאן הסכמתי .. "
נשענתי על ידי שהייתה על השולחן ולא ידעתי מה לעשות .
פגעתי בו, ובהזדמנות היחידה שהוא הציע לי, לא הסכמתי .
אני ילדה דפוקה . דפוקה . דפוקה . דפוקה .
" הכל בסדר ? " היא שאלה אותי ואני בלעתי את רוקי " מה אני אעשה קייסי ? אני אוהבת אותו . אני מתגעגעת אליו, ליחסים שלנו .. "
קייסי הציצה בשעונה " ההצגה שלו מתחילה בקרוב . אולי תוכלי להשיג אותו עוד .. "
" לא אני לא "
זהו, אני חייבת לספר לה על אית'ן, לא סיפרתי לאף אחד, אבל לה אני חייבת, היא החברה הכי טובה שלי .

– נקודת המבט של ג'וש –
כל מיני אנשים הסתובבו מאחוריי הקלעים, היו כאלה שבאו לאחל בהצלחה, ואני ישבתי לבד בצד, ידעתי שהחברים שלי יבואו לראות את ההצגה ( בשביל הסוף, כמובן ) , אבל ציפיתי רק למישהי אחת .
" היי " שמעתי קול מעליי, מיד הבנתי שזאת ליסה, היא הייתה כבר בתלבושת שלה, מוכנה, ורק אני ישבתי, מדוכא לגמריי .
" היי " השבתי לה והיא חייכה חיוך קטן והתיישבתי לצידי . " אז מה קורה ? "
" בסדר "
לא שאלתי לשלומה, כי לא היה לי ממש אכפת, הרגשתי כל כך רע שרציתי להתאבד, רציתי למות .
" אני אלך להתארגן .. " מלמלתי והיא הנהנה וכשהתרחקתי ראיתי שהיא עדיין יושבת לה בשקט באותו מקום .
הצצתי לאולם, ראיתי כבר את החברים שלי מתיישבים במקום שלהם, חייכתי חיוך קטן, ואז המשכתי לחפש בקהל אותה, אבל היא לא נראתה בשום מקום, הייתי שבור לגמריי, ובלי ברירה גררתי את עצמי לחדר התלבושות שלי .

– נקודת המבט של אלי –
" אני לא מאמינה "
הרכנתי את ראשי ונאנחתי " אלה החיים הטובים שלי קייסי " אמרתי והיא הנידה בראשה " את כל כך מסכנה .. וגם ג'וש "
ואז היא קמה בפתאומיות שכזאת ואמרה בתקיפה " אנחנו הולכות עכשיו להצגה . קדימה, קומי ! אנחנו הולכות להצגה "
קייסי תמיד הייתה עם ראש מלא ברעיונות, לכן החלטתי ללכת איתה, ו " להציל " את מערכת היחסים שלי עם ג'וש .

נכנסו ללובי של ההיכל שבו התקיימה ההצגה .
היינו צריכות לקנות כרטיסים, ובאמת קנינו, וגם עמדנו בתור של כמה דקות .
הכרטיסנית התווכחה איתנו שאין מכירת כרטיסים לאחר התחלת ההצגה, אבל אנחנו התעקשנו ואמרנו שאנחנו מוכנות לשלם מחיר כפול, ואז היא הסכימה, ונתנה לנו את הכרטיסים .
נכנסנו ולא בדיוק ידענו איפה האולם של ההצגה .
ואז ראינו כרטיסן שמסתובב ונגשנו אליו לשאול איפה האולם של ההצגה, ליתר דיוק, קייסי שאלה .
אני בחנתי אותו, ומשום מה הוא נראה לי מוכר, אפילו מוכר מאוד .
הוא חבש על ראשו כובע שהחשיך את פניו, וכמעט ולא ראו דבר מגופו .
" אני מכירה אותך מאיפושהוא ? " שאלתי פתאום וידעתי שזאת הייתה טעות לשאול את זה .
" הו כן, את כן " הוא ענה לי לפתע .
החטפתי מבט לקייסי ושתינו צעדנו כמה צעדים לאחור .
" תברחי ! "