מוסיקה – פרק 8

– נקודת המבט של ג'וש –
ההצגה נגמרה .
כולם מחאו כפיים לסצנה האחרונה, והרגשת הדכאון שלי נעלמה מעט .
כשכולם התחילו להתפזר ואני החלטתי לבגדים שלי, ליסה ניגשה אליי .
" כן ליסה ? " שאלתי אותה תוך כדי שהכנסתי כל מיני דברים לתיק שהבאתי איתי .
" אני צריכה להגיד לך משהו "
" אני מקשיב "
" אני אוהבת אותך ג'וש "
נעצרתי והסתובבתי אלייה, נאנחתי אב בשקט כזה שהיא לא תשמע ועשיתי פרצוף כזה של " אני לא יודע מה להגיד לך " ובאמת לא ידעתי . אפילו לא חיבבתי את ליסה, היא הייתה … דיי מעצבנת כזאת . קרצייה שנדבקת אלייך וקשה להסיר אותה ממך .
" ליסה אני .. "
ואז היא התקרבה אליי ונשקה אותי .

– נקדות המבט של אלי –
רצנו .
לא ראיתי דבר, כאבו לי הרגליים אבל הוא המשיך לרוץ אחרינו, בצורה אנושית כמובן שלא יחשדו אחריו .
" זה הוא ?! " צעקה לי קייסי ואני הנהנתי והיא החטיפה מבט לאחור וגלגלה עיניים " את רצינית ?! "
לא יכולתי להוציא מילה, זה היה אית'ן, שעומד להשיב את נקמתו על גילוי הסוד הקטנטן שלו .
בסופו של דבר, הוא הגביר את מהירותו ותפס בגרונה של קייסי .
היא התחילה לצרוח ולבעוט ברגליה, דמעות עמדו בעיניה, הכל באשמתי, הכל באשמתי .
הוא החטיף מבט אליי ונאנח " אלי אלי .. תראי .. בסופו של דבר, מצאתי את הדרך להגיע אלייך גם באור יום "
התנשפתי ולקחתי כמה צעדים לאחור .
" תברחי ! אלי תברחי ! " צעקה לי קייסי, כולה אחוזת אימה .
הנדתי בראשי " לא " ואז צעדתי כמה צעדים קדימה, בחזרה .
" תשחרר אותה . וגם אותי . אית'ן, לא יהיה ביננו כלום, לא משנה כמה פעמים תחנוק את קייסי, או אותי " אמרתי, והייתי כל כך בטוחה בעצמי לרגע, ואז המציאות צלצלה בראשי, הוא מוסגל לחנוק את קייסי, הוא מסוגל .
" מה אני אמורה לעשות בשביל שתעזוב אותי ? " המשכתי והוא רק הביט בי במבט רציני לחלוטין .
התקרבתי אליו בעוד כמה צעדים, מבטו לא השתנה .
ואז בלי ששמתי לב, הוא שיחרר את קייסי ותפס בגרוני, הרגשתי שאני נחנקת, לא היה לי אוויר .
" אני בן 210 היום, אלי . אני בוגר וראיתי הרבה נשים בחיי, אני חושב שהעובדה שבחרתי דווקא בך אמורה לומר לך משהו . זאת לא הסביבה שלי, ואני לא מכיר כאן שום דבר, אבל נאלצתי להכיר כדי להתקרב אלייך . אני אמלא את בקשתך אלי, אבל יש לי תנאי " הוא שחרר אותי ואני לטפתי את גרוניי וסדרתי את נשימותיי .
הבטתי בו, מחכה לדעת את התנאי שלו .
הוא החטיף מבט לשמיים ואז אליי, ואז פשוט נעלם .
אני וקייסי החטפנו מבטים והתחבקנו .
בכיתי, אית'ן ואני מכירים כבר הרבה זמן, אבל אף פעם לא התנהג ככה, הוא הפחיד אותי כל כך .
" בואי " אמרתי לה והיא הביטה בי מבולבלת " לאן ? "
" יש לנו מערכת יחסים להחזיר " קרצתי לה והיא הנהנה, היא עדיין הייתה מבוהלת לגמריי כמוני, אבל זה יעבור לה, אני מקווה .

– נקודת המבט של ג'וש –
ישבתי על הבמה, הדכאון חזר אליי .
המנקה כבר נכנס לאולם כדי לנקות ושאל אותי למה אני עדיין כאן .
עניתי רק שאלך עוד מעט והוא המשיך בעבודתו .
הרכנתי את ראשי ושמעתי שדלת האולם נפתחת .
לא היה אכפת לי, בטח עוזר מנקה .
ואז שמעתי את השיר שלי אבל שמישהו אחר שר אותו .
עדיין המבט שלי היה רכון, לא הייתי מוכן להרים אותו, בטח סתם מישהו עובד עליי .
ואז כשהתרכזתי בלשמוע יותר את הקול, הבנתי מי זה .
או ליתר דיוק, מי זאת .