מחנה הקיץ שלי- פרק 1
—קליאו—
"איליין קומי כבר!!!" נערתי אותה.
"תני לי רק עוד חמש דקות" היא מילמלה והכניסה את הראש מתחת לכרית.
"איליין אם את לא קמה עכשיו אני שופכת עלייך דלי עם מים, ואני רצינית!!". אני נשבת שהילדה הזאת עוד תהרוג אותי, עוד כמה שעות היא צריכה לנסוע למחנה ואני ממש יתגעגע אליה אז לפחות שתבלה איתי את הזמן הזה, אתמול בלילה נשארתי לישון אצלה כדי שנקום ביחד והיא פשוט לא כמה.
"איליין אזהרה אחרונה את קמה או שאני הולכת עכשיו להבי דלי מים מהמטבח" התחלתי ללכת לכיוון הדלת והיא כנראה הבינה שאני רצינית כי היא מיד קמה." אני ערה תירגעי כבר" אמרה וקמה.
"יופי הגיעה הזמן, את יודעת שעוד שלוש שעות את צריכה להיות במחנה, את כל הזמן הזה התכוונת לבזבז על שינה?".
"שינה זה לא ביזבוז, תהיי בטוחה בזה אבל בסדר הבנתי את הנקודה. מה את רוצה לעשות בנתיים?"
כמה שהיא מכירה אותי. חייכתי חיוך ממזרי ואמרתי" מה את חושבת???" "קניות" צעקנו ביחד והתפוצצנו מצחוק.
"טוב אני הולכת להתארגן אבל תזכרי שאנחנו צריכות לחשור עוד שעתיים כדי שיהיה לי זמן לעשות הכנות אחרונות." "בסדר, תירגעי .איזה לחוצה. אני הולכת למטבח תתארגני ונצא" .
—איליין—
קליאו יצא ואני הלכתי לשרותים להתלבש ולהתארגן. לבשתי ג'ינס שחור וחולצת בטן לבנה, נעלתי סנייקרס אדומות, התאפרתי בקצת מסקרה איילינר ואודם אדום דובדבן ויצאתי.
הלכתי למטבח ושם היו נייט וקליאו "או מי זאת היפה הזאת?" שאל נייט עם חיוך על הפנים. "תודה , גם אתה נראה טוב" אחי נייט תמיד נראה טוב לא משנה מתי. "ומה איתי??" שאלה קליאו במבט נעלב, היא לבשה שמלה פירחונית שבחלקה העליון היתה צמודה ומהמותניים היתה רחבה. " את מהממת, כמו תמיד" היא צחקה.
"טוב אנחנו הולכות??"
"כן, בואי"
"ביי , נחזור בעוד שעתיים " אמרתי לנייט ."טוב תהנו, אם אתן צריכות משהו תתקשרי". אמר לי וחיבק אותי קלות.
יצאנו לכיוון הקניון ברגל כי הבית שלי היה ממש קרוב אליו. הלכנו בשתיקה במשך כמה דקות עד שהגענו לקניון. "טוב , באיזה חנות את רוצה להתחיל?" נכנסנו והלכנו לכיוון שבוא יש את החנויות האהובות עלינו , "בואי נתחיל בקאסטרו ואחר כך נתקדם היא ענתה לי".
אחרי שעתיים של קניות והסתובבות חזרנו לבית עם כל השקיות.
נכנסתי לבית ונפרדתי מקליאו בחיבוק גדול, "אני יתגעגע אליך מאוד" אמרתי לה והיא אמרה שגם היא, הבטחתי לה להתקשר מידי פעם כשאני יוכל והלכתי לחדר. הוספתי כמה דברים מהקניות למזוודה ואבא קרא לי ושאל עם אני מוכנה, "כן" אמרתי לו זה כל מה שיכולתי להגיד מרוב התרגשות וקצת, פחד. כולם נפרדו מימני בחיבוקים ודוריאן הביא לי מחזיק מפתחות ואמר לי "כל פעם שתרגישי עצובה או מפוחדת תחזיקי את זה ותזכרי שאנחנו תמיד איתך" " תודה!, אתה אח מושלם, תודה לכולכם אני יתקשר ונדבר". יצאנו לאותו ואבא שם את המזוודה שלי בתא מטען והתחיל לנסוע. השענתי את הראש על החלון ובראש שלי עברו הרבה מחשבות כמו מה אם אני לא ימצא חברות או שלא יאהבו אותי, אחרי כמה דקות נרדמתי.
כעבור חצי שעה .
"קומי איליין הגענו" אבא העיר אותי ופתח לי את הדלת.
ירדתי מהרכב ונפרדתי ממנו. אבא אמר לי בהצלחה ונסע בחזרה לביתנו. הסתכלתי מסביב וראיתי הרבה ילדים ונערים יורדים מרכבים סביבי ומולנו היה שלט גדול שהי כתוב בו "ברוכים הבאים למחנה" מיד כשראיתי את זה התרגשתי, הגעתי באמת הגעתי למחנה הקיץ שלי.
תגובות (0)