מכונת הזמן 2-פרק 10

דניאל הביט על גבריאל במבט ממושך ולא הבין למה הוא נכנס לדירתו ללא רשות.

" אתה מוכן ללכת מכאן? אני לא מכיר אותך , ואף פעם לא היה לי אח. לאבא שלי לא היה בן נוסף והוא מעולם לא התחתן פעם נוספת. אז אתה יכול לשכוח ממה שאמרת." קרא דניאל בעצבנות.

" באמת שאני האח שלך , קוראים עידו דמתי ואני האח שלך. אתה צריך להאמין לי. אני לא דובר שקר. " אמר גבריאל וניסה לשוות לקולו ביטחון עצמי כמו שהוא היה יכול.

" אני לא מאמין לכל הדברים שאתה אומר , אף פעם אבא שלי לא השאיר לי מכתב על כך שיש אח שמעולם לא הכרתי.

אני מבקש ממך לעזוב את הדירה אם לא אני לא אפתח את דלת ביתי בשבילך אף פעם." קרא דניאל בכעס ורצה שגבריאל יניח לו לחיות את החיים שלו בשקט.

" אני מבקש , דניאל , אל תגרש אותי מהבית שלך. אם אתה לא מאמין למה שאני אומר. לפחות תקשיב, אבא שלנו רוצה בסך הכול שנהיה מאוחדים ושנדבר כמו אחים בוגרים. תשכח שאתה כועס , אני רוצה להיות קרוב אלייך ולהכיר אותך קצת יותר לעומק." ניסה גבריאל לדבר אל ליבו של דניאל , הבן שלו שלא רצה להקשיב לשום דבר שהוא אמר.

עלמה מדוכאת מכך שהיא חשבה שתמיד היא הייתה מכוערת , היא הייתה מאוד מאוהבת בדניאל.

בכל זאת , היא לא ידעה איך היא תגיע לליבו.

דינה לא ידעה איך לנחם את עלמה השבורה.

" מה קרה , מלאך שלי?" שאלה דינה את עלמה ברוך ומחתה את הדמעות שירדו לה כי היא הייתה עצובה לראות שהיא נשברת בגלל שהיא הייתה עדיין מאוהבת בדניאל.

" אימא , דניאל בכלל לא רוצה אותי, איך אני בכלל אכבוש אותו אם הוא בכלל החבר של רינת! האמת שאני מכוערת.

אני לא אוהבת איך שאני נראית." אמרה עלמה בשנאה עצמית.

" לא , אל תגידי את זה , עלמה'לה. את יודעת שבשבילי את מלכת היופי של הבית שלנו.

אני לא יודעת איך את עדיין מאוהבת בדניאל.

למה לך להמשיך להיתקע בו מאשר להכיר בחורים אחרים.

אני מציעה שתלכי לשובל ולתובל , החברות הכי טובות שלי כדי שיתנו לך עצות לחיים כמו שצריך.

עלמה , את עדיין צעירה ואת צריכה לפרוש כנפיים בכוחות עצמך.

אני ואבא שלך נהיה איתך תמיד." אמרה דינה בהתרגשות ועלמה שהייתה דומעת ובוכיה , חייכה למרות העצב שהיא הרגישה.

" תודה , אימא . שאת מנסה ברוב טובך לנחם אותי במילותיך המחממות. המעודדות.

עכשיו רק דבר אחד מעניין אותי , שאני רוצה לחיות את כל חיי עם דניאל.

זה האושר שאני באמת מחפשת." קראה עלמה בחיוך שובה לב.

גבריאל שהיה באמצע עימות סוער עם בנו דניאל. הופתע לגלות שחבריו מההווה באו לשכנע אותו לחזור איתם לשנת 2019.

" מה אתם עושים פה? לא ביקשתי מכם שתבואו אחריי. אני לא צריך אתכם. להתראות." אמר גבריאל בזעם והלך לקראת הדלת כדי שהוא יוכל לברוח מפניהם.

" חכה , גבריאל , חפשנו אותך בכל מקום אפשרי.

אתה רוצה להגיד לנו שאחרי הדרך הארוכה שעשינו עד לפה! עכשיו אנחנו צריכים לחזור. דאגנו לך. " אמר אביב בדאגה והביט בו במבט בוחן.

" דאגתם לי? אני פה כדי לנסות להציל את הבן היחיד שיש לי בחיים האלה. ואתם באים אליי כדי לנסות להחזיר אותי לשנת 2019." קרא גבריאל בזעם.

דניאל שלא הבין מניין כל האנשים האלה שמעולם לא ראה , צצו לו פתאום בדירה שלו.

" עופו מפה , חתיכת מפורעים." קרא דניאל בעצבנות.

" וגם אתה , שחושב שהוא אח רחוק שאף פעם לא יהיה לי, כולכם צאו מפה מיד! שלא אראה אתכם! תצאו בבקשה , עכשיו!" אמר דניאל בטון כעוס.

" דניאל , איך גידלת! אתה זוכר אותי, נכון? אני שובל וטיפלתי בך כשהיית תינוק. עדיין אתה מאוד יפה." אמרה שובל בהתרגשות.