מכתב אחרון

זה הדבר האחרון נראלי שאני אי פעם יכתוב לך ואני בטוחה שתקרא מהסקרנות ולא,לא נזכרתי בך אתה תמיד היית בראש שלי פשוט לא היה לי מה להגיד ועכשיו הבנתי שנשאר מלא.והבנתי שאני צריכה סגירת מעגל,אני צריכה להסביר את עצמי הכי טוב שאני יכולה פעם אחרונה בלי מסיכות ובלי הצגות הכי אמיתי כי בתכלס אין לי שום דבר להפסיד או להרוויח.אז אני רוצה שתדע שעדיין ישלך מקום אצלי בלב רק לא בחיים,ולפעמים זה נראה כאילו תמיד האהבה שלי אליך תהיה מאוכסנת אצלי בלב מאחורה ואני לא ישקר אני עדיין מסתכלת לך בקיר ועל התמונות שהעלית אני לא יודעת למה אבל זה חשוב לי.כל מה שרציתי בכל הקשר שלנו זה את המקומות של הרוגע,להצחיק אחד את השני,להתכרבל, להצטלם,ולספר הכל אחד לשני ורק בגלל שאני לא פונה אלייך בכלל זה לא אומר שאני לא מתגעגעת אני מתגעגעת אבל זה געגוע ישן שמעול בתקווה ישנה שתמיד נשארת התקווה שבכל זאת יקרה משהו טוב בינינו אבל זאת תקווה ישנה שאני משרירה לכל מקרה, אני שונאת לאבד תקווה.אתה שיחקת לי ברגשות הרבה רק בגלל שלא היית בטוח ברגשות שלך כלפיי וזה אסור!!זה נגד חוקי האהבה והטבע.אני חושבת אם ההרגשה שלי אלייך משתפרת או שאני פשוט מתרגלת אליה וזה דפוק.אני לעולם לא יצטער עליך או אגיד שהלוואי ולא הייתי פוגשת אותך,פעם היית בדיוק מה שהייתי צריכה.ואני עדיין רוצה אותך אני לא רוצה לחלוק אותך למרות שאתה לא שלי אבל מה אפשר להגיד,פנטזיות רחוקות.ואני יודעת שגם אם דברים הלכו רע לפחות ניסיתי.מעניין אותי מה היית עושה אם הבת שלך הייתה במצב כזה ואמרתי לך את זה כבר אבל הייתי רוצה שתחשוב על זה לעומק.כל הזמן הזה שפטת אותי על הגברים שהייתי איתם אבל זה לא אומרעליי כלום זה אומר עלייך הרבה.נכון שאמרתי שהתגברתי אבל אני עדיין מחפשת דברים שמזכירים לי אותך,אותנו.ואני הילדה שבכתה שבועות על מישהו שלא ידע להעריך את אהבתי אליו,ילד ששיחק בי קצת כשלא היה צעצוע אחר,ילד שהעדיף אחרות על פניי וכשהיה צריך משהו היה חוזר בלי לחשוב פעמיים,ילד שלא תיאר לעצמו עד כמה האהבה שלי אליו גדולה ולמרות כל זה לרגע לא הפסקתי לאהוב כי האמנתי שדברים השתנו.אבל לא,היחד כל פעם ריסק אותי מחדש כרגיל,זה כבר נמאס עליי והרגשתי צורך להפסיק לדבר עפ הילד וזה כמעט אף פעם לא עבד וחשבתי שתוך כמה זמן הוא יתחנן שיהיה משהו אבל טעיתי.ושכחתי להגיד לך באותו יום שרשמת שאתה מתגעגע לא הבנתי איך אתה יכול להגיד את זה כשזאת אשמתך שנעלמתי.ולא הבנת שאני יכולה להיות גן עדן,גיהינום,שמשית וגשמית ובשביל להבין את היופי בי אתה צריך לחבר את כל הדברים האלה,כי זאת מי שאני.יום אחד אמרת שאתה לא יכול להיות איתי כי אני יוצאת פעם ב..וכל החרא הזה אז תן לי להגיד לך שזה לא מה שהורס זוגיות ספקות כן הורסות.וכל מה שרציתי זה לקבל את האהבה שאני מרגישה לפעמים קיבלתי לרוב לא ואני פשוט לא ראיתי את זה.הכישרון שלי זה להרגיש כשאני לא אמורה להרגיש.אני יודעת שרצית להיות איתי אבל אני חושבת שפשוט פחדת שאני יםגע בך אז פגעת בי במקום.וזאת הייתה הבעיה שלי חשבתי יותר מדי והרגשתי עמוק מדי.איבדתי את עצמי ולא שמרתי על ראש מורם.הלוואי ולא הייתי מתגעגעת זה היה הרבה יותר קל.התכוונתי לכל פעם שאמרתי לך שאני אוהבת אותך,מכל הלב שלי,אהבתי אותך בכל הגוף שלי.שזה נגמר הכל כאב.הפרפרים שהיו לי בלב כל פעם שחייכת ואמרת שאתה אוהב אותי,זה היה שווה הרבה מהסבל.עשית אותי לפעמים מאושרת אבל זה עשה אותי עיוורת כי כל פעם הרגשתי שחתיכה אחרת יוצאת לי מהלב.אני מודה לך על כל הדברים המדהימים שנתת לי להרגיש וכועסת ומאוכזבת על כל הדברים הנוראים שקרו לי בגללך.אהבתי אותך כל כך תודה על זה.הייתה לי פעם אחת שיחה עם חברות דיברנו על זה שתמיד אהבתי אבל אף פעם לא התאהבתי והבנתי שאתה הראשון שהתאהבתי בו מגיע לך פרס.כל מחמאה שלך גרמה לי להתאהב מחדש.אף פעם לאהיה נמאס לי.רציתי להיות איתך כל שנייה.נפלתי בקסמים שלך ונפלתי חזק.כל פעם בניתי חומות שהצלחת להפיל מחדש והנה עוד פרס.אני יכולה להביט בך שעות,לבקשיב לך,לדבר איתך.אני רוצה שנשב ותחבק אותי,תדבר איתי,שהעולם יעצור.אתה שותק ומחייך חיוך יפה שגורם לי לחשוב שאולי עוד אפשרי אבל זאת אשליה.פשוט נבלעתי כל פעם מחדש בעיניים שלך.כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני חייבת להוציא אותך מהראש אבל השלמתי עם זה שאתה שם.רציתי שתהיה האחד שיאהב ויכבד,שאוכל לסמוך עליו והוא עליי,האחד שיוכל לראות את כאבי ואני את חסרונותיו,לספר סודות.ישלי כמה תודות אלייך:תודה שתמיד היית שם בשבילי,תודה שגרמת לי לצחוק שכולם גרמו לי לבכות,תודה שתמיד ליטפת אותי,תודה שגרמת לי להרגיש בטוחה וקטנה בצורה נעימה וטובה,תודה שידעת לנשק אותי בזמן הנכון,תודה על הפרפרים המעצבנים בבטן,תודה על הכאב החד שאמרת לי "בייבי,אני אוהב אותך",תודה שגם שעיצבנת אןתי אהבתי אותך,תודה שגם שצעקת ידעת ללטף אחרי זה,תודה על המבט המשוגע שלךבעיניים,תודה על זה שבזכותך אני בוגרת היום,תודה שלימדת אותי ששום דבר לא מובן מאליו,תודה שלימדת אותי להעריך אותך ואת עצמי,תודה על השיחות בלי מילים,תודה שהיית הגבר שניסו לפגוע בי,תודה שידעת מה אני הכי אוהבת ומה עושה לי טוב,תודה על הצחוק היפה שלך,תודה שאיכזבת אותי,תודה שגרמת לי להתהפך במטרה להבין מה הרס את השלמות בינינו.הבטחתי לך ואמשיך להבטיח לאמשנה עם מי תהיה יש אחת ויחידה שאוהבת אותך באמת לא משנה כמה תחפש לעולם לא תמצא.בא והולך כשמתחשק לך,גורם ללב שלי להיזכר כמה הוא לעולם לא ירגיש את מה שהרגיש איתך ואולי כן מי יודע?.תקווה תמיד תישאר,תמיד ללב שלי יהיה פינה בשבילך,בשביל זה שהיה העוגן שלי,אהבה שהתרסקה.אני התאהבתי במגרעות שלך ואתה עזבת אותי בגלל שלי.כל פעם שקינאתי בטירוף זה היה כי פחדתי לאבד אותך ואם היית רואה מה אני רואה בך היית מבין למה.הטעות שלי זה שהבאתי לך לב שבור כל כך לשחק בו.וכן אני אוהבת אותך ושונאת אותך ואני חיה עם זה מיום ליום בראש מורם.