מלאך אפל-16

ידו הפצועה של ג'ורדן,הוסיפה לדמם ללא הפסק,כשהוא מוסיף להחדיר וחתוך את ורידיו.הכאב הנפשי שלו היה עמוק .הוא חש כאילו שתי סכינים חודרות ופוצעות את ליבו שוב ושוב.
"די!"קרא גבריאל,לוקח את הפיגיון שלו מידו,מניח את אצבעו על החתכים המדממים,מנסה לעצור לו את הדימום.."לא ארשה לך לפגוע כך בעצמך."
"מדוע אתה כה סלחן כלפיי?"שאל ג'ורדן בתמיהה.
"יש לך לב טהור."אמר גבריאל,"הבחנתי בכך."
"יש לי לב שבור!"קרא בדמעות,בעוד גבריאל אוחז בידו,מניח אצבעו על חתכיו של ג'ורדן,לפתע פרץ אור יקרות..החתכים על פרק כף ידו של ג'ורדן נסגרו ונעלו כלא היו.
גבריאל,הביט בעיניו המיוסרות של ג'ורדן.הוא יכול היה להבחין בבהירות בנשמתו שנשקפה מתוכן.מבחין בכאב רב ועצום בפניו היפים של מי שהיה פעם טרוריסט חסר רחמים ונשמה.שכעת,ליבו סוער בקרבו.כשהוא מבקש נקמה.
"אל תפחד מפניי,נערי."אמר.."אני לטובתך."
כשעה מאוחר יותר,אירגן ג'ורדן את כליי הנשק שלו,שכללו: רובה,חרבות,פגיונות,וחץ וקשת אוטמטי.
הוא עומד לצאת לקרב עקוב מידם ולחסל את חבריו האפלים.כן,הוא עומד להלחם נגדם.
כשמה שהניע אותו היה נקמה.נקמת-דם,והכאב עדיין מפרפר בתוך ליבו.כך הוא יצא, שבור מכאב ונחוש להלחם בהם עד מוות.
ברגע,שיצא מישם,ניגש גבריאל אל ארונה של אנדי.מניח את אצבעותיו על רכות ראשה.
"קומי נערה.."אמר,כשאור יקרות מקיף את גופה של אנדי.
היא פקחה את זוג עיניה היפות,כאילו נעורה מחלום.
"גבריאל?"שאלה.."איפו אני?"
"במקום בטוח."אמר,כשהיא קמה מתוך הארון וגבריאל עוזר לה לצאת ממנו.
"איפו ג'ורדן?"הבחינה בחסרונו.
"יצא להלחם."עידכן אותה.
"להלחם?..במי?"שאלה אנדי.
בעוד ג'ורדן מגיעה לטירה הגדולה ונכנס פנימה בסערה עוטה בגדים שחורים שמחטבים את גופו החטוב ושערו מסורק משוך לאחור הייטב.על פניו היה מבט מאיים.
חבריו ישבו מסביב לשולחן הישיבות.
"ג'ורדן!"פנה אליו אדונו.."נחמד שהצטרפת אליינו.בפעם הקודמת שהתראנו,היית..מת."
"לא באתי כדי לדבר.באתי להלחם!"קרא בעוז.
"להלחם??"קרא אדונו,לשעבר."במי??"
"אתם לקחת אותה ממני!!!"קרא ג'ורדן,מכוון את הרובה שלו לפניו של אדון הרשע.
הוא התכוון לירות בו ולחסל אותו בירייה אחת.
"לא ג'ורדן.."אמר אדון הרשע,"לא אנחנו עשינו זאת.פנה בטענות לבני בריתך החדשים."
"אני לא מאמין לך!"קרא.."תן לי סיבה אחת מדוע לא לפוצץ לך את המוח!"
"ג'ורדן.."פנה אליו מנסה לגרום לו להוריד את נישקו.
"מלאך המוות בשבילך!"קרא ג'ורדן עם טירוף בעיניו.הוא עמד לקרוע אותם לגזרים.
הדם זרם בעורקיו כנהר שוצף של אדרנלין טהור.
"נעשית קשוח.."אמר אדון הרשע.
ג'ורדן לא היסס והחל לטבוח בהם בזה אחר זה ללא רחמים.
"זה בשבילך,אנדי.."אמר,בעודו יורה בהם,כשאישוניו מתכווצים והופכים להיות כפס,כמו עייני נחש כאשר הוא עט על טרפו.