מלאך ושטן- פרק 15-

פרק 15-
מנקודת המבט של אלינור-
התקדמתי לחניה של בית ספר, וראיתי את דביר, חבר של איתי, עם שלוש בנות, מצחקק על אחת המכוניות. ראיתי שהוא הסתכל עליי, אבל המשכתי למכונית שלי. פתחתי את המכונית והסתכלתי אחורה, הבחורות כבר לא היו שם. את יודעת שאת חייבת לשאול אותו.
"די" מלמלתי והוריתי לעצמי להפסיק. הסתכלתי שוב אחורה. הוא עדיין מסתכל עליי ונשען על האוטו. נאנחתי, סגרתי את המכונית והלכתי אליו.
"היי" אמרתי, מפחדת בטירוף. הוא בן אדם מפחיד.
"אהלן" הוא אמר. כמה זמן לא דיברתי עם בן אדם שאומר 'אהלן'.
"אתה חבר של איתי נכון?" שאלתי. לא אלינור, הם סתם דבוקים אחד לשני.
"כן" הוא אמר ושילב ידיים.
"אתה יודע איפה הוא?" שאלתי. הוא הסתכל עליי, מבולבל.
"המורה שלו ביקשה ממני לבדוק מה איתו, ואין לנו כל כך קשר, אז חשבתי שאתה בטח יודע" אמרתי. הוא חייך.
"מה?" שאלתי. הוא המשיך לחייך. הוא ממש מלחיץ אותי.
"אם את שואלת בשביל להגיד ל..'מורה', אז אין לי מושג" הוא אמר. הסתכלתי עליו.
"ואם אני שואלת כי חודש וחצי הוא לא קיים?" שאלתי.
"את אלינור נכון?" הוא שאל.
"כן" אמרתי.
"הוא חי" הוא אמר בחיוך.
"אין לך מה לדאוג" הוא הוסיף בחיוך מתגרה.
"אוקיי" אמרתי והלכתי משם. הדביר הזה בן אדם שאוהב לדבר אני מבינה.

מנקודת המבט של איתי-
"מה?" שאלתי כשדביר התקשר. הייתי מת מעייפות, חזרתי מבית של מישהי, ולפני זה הייתי אצל בז'רנו לעוד שיחת שכנוע.. אין לי כוח לכלום כבר.
"נחש עם מי ניהלתי שיחה מרנינה היום בצהריים" הוא אמר, שמעתי על הקול שלו שהוא גאה.
"שיחה מרנינה? זיינת מילון לפני שהתקשרת אליי?" שאלתי. הוא צחק.
"אתה מוכן לתת כבר שם של בחורה?" הוא שאל.
"שיר" אמרתי.
"כן כי כל פעם שאני מדבר עם שיר אני מודיע לך בפלאפון.."
"נו מה נסגר? דבר כבר" אמרתי, לא הייתה לי סבלנות למשחקים המפגרים האלה, הייתי עייף מת.
"סתם אחת.. אלינור משהו" הוא אמר. אלינור?
"אלינור שלי?" שאלתי בשקט.
"יעני.. אלינור שיושבת לידי?" תיקנתי את עצמי, הוא כבר הספיק לצחוק.
"אכן כן" הוא אמר.
"על מה היה לה לדבר איתך?" שאלתי והתיישבתי על המיטה.
"עליך" הוא אמר. שתקתי. היא זוכרת אותי עדיין?
"זה מפתיע גם אותי אבל היא דואגת לך אחי" הוא אמר.
"מה.. מה היא אמרה?" שאלתי, לא מרוכז. שכחתי ממנה ועכשיו הוא בבום שם אותה מולי? איך אני אמור לישון עכשיו?
"היא אמרה לי שהמורה שלכם ביקשה ממנה לבדוק מה איתך, אז ניסיתי להוציא ממנה סיבה אמיתית ואמרתי לה שאם זה בשביל המורה אז אין לי מושג.."
"לא היית צריך לדבר איתה" עצרתי אותו.
"ואז היא אמרה שהיא שואלת כי נעלמת חודש וחצי" הוא אמר. היא חושבת עליי, אני מת עכשיו.
"מה אני אמור לעשות עם זה אחי?" שאלתי אותו.
"וואו וואו, לא סיפרתי לך את זה בשביל שתעזוב הכל ותלך אליה.."
"אני לא עוזב בשביל אף בחורה שום דבר" עצרתי אותו. "אבל.."
"אבל מה אחי?" הוא שאל. נשמתי עמוק ונשכבתי על המיטה. אני לא יודע מה לעשות עם הילדה הזאת.
"איך היא?" שאלתי בשקט.
"איך מי?" הוא שאל.
"איך אמא שלך, מה מי?" אמרתי בעצבנות. הוא צחק.
"אלינור?" הוא שאל. שתקתי והקשבתי.
"להגיד לך את האמת?" הוא שאל.
"נו" אמרתי.
"היא לא בשבילך" הוא אמר. הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ מבפנים.. כולם חושבים שאני לא לליגה שלה אני רוצה לשבור מישהו
"אני מבין מה אתה מוצא בה, אוקיי? אבל היא לא נראית לי אחת שתרצה להתעסק עם מישהו כמוך, כמוני או כמו כל האנשים שמקיפים אותך.."
"תחסוך את ההרצאה, יש לה בחור ואני לא בקטע שלה" עצרתי את זה.
"אז למה אנחנו מנהלים את השיחה הזאת?" הוא שאל.
"כי אני מפגר" מלמלתי, ניתקתי את השיחה והלכתי לישון.