מלאך ושטן- פרק 24-

פרק 24-
מנקודת המבט של אלינור-
התנתקתי ממנו במהירות, מסוחררת.
״לא היית צריך לעשות את זה״ מלמלתי במהירות, עם עיניים עצומות. יודעת איזה מבט כועס, עצבני, מיואש, עצוב ויפה יתגלה כשאני אפתח את עיניי.
״אני אוהב אותך. תעשי עם זה מה שבא לך״ הוא אמר. פתחתי את עיניי, והוא כבר לא היה מולי. נאנחתי וסגרתי את הדלת, משעינה את גבי על הקיר, מנסה לחשוב.
מה יש לך לחשוב? שמעת מה הוא אמר? שמעת את השלוש מילים האלו שאם הוא היה אומר למישהי אחרת הם היו כבר בירח דבש? מה דפוק אצלך?!
״דנה״ קראתי בשקט לפלאפון, יוצאת למרפסת.
״היי, משהו חשוב?״
״יש לי שאלה״ אמרתי והחזקתי בפניי ביד החופשייה.
״שאלי״ היא אמרה.
״מצטער על האיחור, מאמן מזדי..״ שמעתי קול מוכר, ואז שקט.
פתחתי עיניים ולקחתי נשימה עמוקה.
״דביר?״ גמגמתי.
״מה דביר?״ דנה שאלה בגיחוך.
״שמעתי את הקול של דביר״ אמרתי, מנסה להבין מה הולך פה.
״איזה דביר? על מה את מדברת אלי?״ דנה שאלה. אני מתחילה להזות?
״אוף, עזבי, אני לא יודעת מה עובר עליי. איתי היה פה, למדנו, התנשקנו, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי והלך ואני לא יודעת מה לעשות״ אמרתי הכל במהירות.
״איתי היה אצלך ואמר לך שהוא אוהב אותך״ היא אמרה.
״כן, לא עוזר לי שאת חוזרת אחרי מה שאני אומרת״
״לא.. סליחה, אני פשוט מופתעת. לטובה.״
״מזה שדחיתי אותו?״
״מזה שהוא אמר בפעם הראשונה בחייו לבחורה ׳אני אוהב אותך׳ והבחורה הזאת היא החברה הכי טובה שלי.״
״מאיפה לך?״
״כי החבר הכי טוב של הטמבל שהיה אצלך יודע״ שמעתי את הקול של דביר. במאה אחוז.
״אוקיי די, מה הולך כאן?״ התעצבנתי.
״שלושתכם צוחקים עליי?״ שאלתי אחרי כמה רגעים של שקט.
״אני ודביר יוצאים״ דנה אמרה במהירות.
״מה?״ צחקתי. ואז קלטתי מה הם אמרו.
״ממתי?״ שאלתי ברצינות, כולם נהנים לצחוק עליי ביחד אני מבינה.
״בואי.. עוד חצי שעה בקפה וניל?״ היא אמרה.
״לא, דברי עכשיו״ אמרתי בעצבנות.
״אלינור..״
״דביר, סורי, לא דיברתי אליך״ אמרתי בכעס. ״תלכו אתם לקפה וניל, נמאס לי מזה״ מלמלתי וניתקתי את השיחה.
״אלינור, הכל בסדר?״ שמעתי את הקול של אמא שלי מבחוץ, והרגשתי איך עיניי מוצפות בדמעות. נמאס לי מכולם. ככה אני אמורה לגלות שחברה שלי מסתירה ממני את החבר שלה? איתי משחק איתי משחקים ובורח וחוזר ורוצח? איך אני אמורה להשתלט על כל מה שהולך פה?
״אלי..״ אמא מלמלה והתקדמה אליי במהירות. ואז התפרקתי. היא חיבקה אותי חזק, כמו שבחיים היא לא חיבקה אותי. ההורים שלי הם אנשים מדהימים, באמת. מוצלחים ביותר. אבל ההצלחה עולה.. בחום של הבית.
״מה קרה?״ היא שאלה בשקט. לא הפסקתי לבכות. אני כל כך מבולבלת. יותם נפרד ממני בגלל שאני לא מראה אליו רגשות, איתי צועק וכועס עליי על זה שאני לא מראה אליו רגשות, ודנה כבר מזמן לא משתפת אותי בחיים שלה. אני לבד.
״זה בגלל יותם?״ היא שאלה.
״אני מרגישה כל כך לבד אמא״ מלמלתי ושפשפתי את עיניי.
״תנסי לדבר איתו, תסבירי לו שאת אוהבת אותו. אני יודעת שהוא אוהב אותך, רואים את זה. הכל יהיה בסדר..״
״זה לא קשור אליו״ קטעתי אותה.
״תספרי לי מה קרה״ היא אמרה שוב וליטפה את שיערי. הפעם האחרונה שבכיתי לה הייתה לפני שנה וחצי בערך, כשנכשלתי בהיסטוריה.
הפלאפון שלה רטט. כמובן, היא צריכה ללכת.
״לא משנה״ מלמלתי והתנתקתי ממנה.היא הסתכלה עליי, כיבתה את הפלאפון שלה והניחה אותו על השידה.
״משנה מאוד״ היא אמרה והביטה בעיניי.

מנקודת המבט של דנה-
״אוף״ מלמלתי כשהשיחה התנתקה. היא כועסת.
״מצטער״ דביר אמר והביט בעיניי.
״תבדוק עם החבר הדביל שלך למה הוא הלך והשאיר אותה ככה״ אמרתי.
״אנחנו חייבים להיכנס לחרא שלו?״ הוא מלמל והניח את ראשו על רגליי.
״כן!״ אמרתי בחוסר סבלנות.
״קחי, תתקשרי״ הוא אמר והושיט לי את הפלאפון שלו. חייכתי וחיפשתי באנשי הקשר שלו.
״דביר״ אמרתי באדישות. הוא היה עסוק בלעצום עיניים ולחייך בזמן שאני משחקת בשיערו.
״דביר!״ הערתי אותו.
״אה?״
״מי זאת ׳הסיבה לחיי׳?״ שאלתי בעצבנות. הוא הסתכל עליי. הרמתי את גבותיי בכעס.
״אמא שלי״ הוא אמר בחיוך והתחיל לצחוק. אוי מטומטמת.
״תני תני יא קנאית, אני אתקשר אליו״ הוא אמר ולקח את הפלאפון שלו.

מנקודת המבט של איתי-
״הופההה שלום לך אח יקר!״ צעקתי כשעניתי לשיחה מדביר וזרקתי את הבקבוק שלידי אל הפח שבבר. קלעתי.
״כדורסלן?״ שתי בנות הגיעו אליי ומחאו לי כפיים.
״עופו לי מהעיניים?״ חיקיתי אותן, והן הלכו.
״טמבל, תפסיק לשתות. איפה אתה?״
״ב.. ישראל״
״וואלה״
״יש פואנטה לשיחה או שבאת להגיד סליחה על הוואחד נטישה בסופש הזה?״
״מקנא מותק?״
״רגע רגעע, יש במי לקנא?״ שאלתי בחיוך מתלהב. הוא שתק. מצא לו זמן לשתוק.
״חסר לך שאתה לא מספר לי, אני צריך משהו שיעביר לי מהמוח את הבת זונה שמאמללת לי את החיים״
״מה קרה עכשיו?״
״כרגיל נו מה, היא מתנשאת ומראה לי שאני כלומניק שלא שווה את הריס שנופל לה ואני הולך להשתכר״
״מכיר את דנה?״ הוא שאל אחרי דממה ארוכה. לרגע חשבתי שמרוב אלכוהול הפכתי להיות חירש
״מכיר הרבה דנה״
״דנה חברה של אלינור דנה״
״אולי״
״אז הדנה הזאת גם חברה של דביר״ שמעתי קול של בחורה, וקפצתי מהמקום.
״ואם תעז להגיד שוב פעם שאלינור מתנשאת בזמן שאתה משחק איתה משחקים ובורח למאפיה שלך אני אישית אבעט לך בביצים״ היא אמרה במהירות. בלעתי רוק, מנסה להתרכז למרות שאני כבר רואה כפול.
״את, חברה של אלינור, וחברה של דביר..?״ שאלתי, מנסה לסדר לי את זה בראש.
״ודביר הבן זונה לא סיפר לי?״
״כי אתה ואלינור עסוקים בלבאס אחד את השנייה״
״תקשיב לי טוב, אוקיי?״
״כרגע להקשיב טוב זה לא הצד החזק שלי״
״תתגבר. יותם נפרד ממנה, אלינור מאוהבת בך, והיא פגועה, ועכשיו היא כועסת עליי, והיא צריכה כתף. היא צריכה אותך. לך אליה ואל תעזוב אותה עד שהיא לא תרגיש יותר טוב״ היא אמרה.
״אני לא מבין..״
״אתה מבין יפה מאוד, תצא מהבר, תעלה על מונית, ותגיע אליה הביתה״