ממתק האהבה שלי עונה 2 פרק 5 חלק 2

היום זה יום טוב לצאת לחגוג עם חברות. קראתי לדוני, אמבר, סיסי [מישהי שהיא חברה מאוד טובה], רוזליה ואיריס. הן באו אליי הביתה, אנחנו נלך עוד מעט לקניון עם הכסף שקיבלתי בנוסף לבגדים. אבל הבעיה היא שהקניון ממש ממול הבית של נתנאל. אני ממש לא רוצה להיתקל בו. סיפרתי לכולן מה קרה, הן אמרו שהן יתמכו בי. איזה כיף שעכשיו אמבר בצד שלי… הגענו לקניון. לצערי ראיתי את נתנאל. הוא התקרב אל אמבר.. דוני, סיסי, איריס ורוזליה הסתירו אותי. נתנאל שאל את אמבר: "אמבר ראית את אנדריאנה?" "כן, אבל תסתלק, אתה מספיק פגעת בה…… חשבתי שאתה אמור להיות הילד הטוב, אה, נאט?" אמרה אמבר. את המילה האחרונה היא אמרה בטון שגרם לנתנאל להרגיש אשם. היא קמה. נתנאל תפס אותה ואמר: "אני צריך לדבר איתה." יצאתי מהמחבוא שלי ואמרתי בכעס: "היא לא רוצה לדבר איתך עוד פעם!" והלכתי עם הבנות אל בית הקפה. אמרתי להן: "בנות, אני הולכת לשירותים, חכו לי פה…" הן הנהנו. בדרך לשירותי הבנות, קלטתי את נתנאל מנסה להתקרב אליי. ואז…. "תתרחק ממני!" צעקתי עליו. הוא נעצר, ואמר: "אבל אנדריאנה, אני אוהב אותך, לא הייתי צריך להתנשק עם לילי ולעשות איתה את השאר. נהניתי, אבל אני נהנה במיוחד איתך. בבקשה תסלחי לי!" הוא התקרב עליי ועמד לנשק אותי, אבל העפתי לו סטירה. "תתרחק ממני! אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים, כלום לא ישנה את זה! אתה לא מבין?! עבורך זה רק נשיקה, אבל אם זה רק נשיקה עבורך, אז כל הפעמים שהתנשקנו, היו סתם. אתה היית האהבה האמיתית הראשונה שלי, אני עברתי סיפור גרוע יותר עם אנטוניו, הוא ממש היה שליט הרוע בחיים שלי, ובדיוק כשחשבתי שאתה שונה, אתה עושה לי את זה?! פשוט תתרחק ממני! היום זה יום ההולדת שלי וציפיתי תמיד לבלות איתך, אבל עכשיו אני רק רוצה לברוח ממך!! אני….. אני…." כעסתי עליו… הוא שאל: "את מה?" "אני… אני שונאת אותך!!!!" צעקתי עליו. הוא נעלב בקצת. "י-יום הולדת שמח." הוא אמר. הלכתי לשירותי הבנות.
-מנקודת מבטו של נתנאל-
אני פישלתי…… מה חשבתי לעצמי? אם התמודדנו עם אמבר, גם נתמודד עם לילי. אבל….. פישלתי. כל חברותיה של אנדריאנה פשוט נעמדו סביבי. אמבר צעקה עליי: "חשבתי שאתה אוהב אותה!" סיסי צעקה: "אתה היית האחד בשבילה!" איריס ורוזליה צעקו: "פשוט בושה! אני לא מאמינה שעשית את זה!" הן עזבו אותי והלכו לשירותי הבנות, לראות מה שלום אנדריאנה.
-חזרה לאנדריאנה-
שטפתי את הפנים, אני לא הולכת לבכות שוב. הבנות נכנסו פנימה בהסתערות ואז קפצו עליי בחיבוק. אמרתי להן: "תודה… אבל בואו נלך לבית הקפה." הלכנו יחד. ראיתי את לילי עומדת שם, וקופצת על נתנאל. היא הביטה לי במבט של "לוזרית". שתיתי שוקולטה ואז כולנו הלכנו לעשות סיבוב. קנינו כמה בגדים, והלכנו לבית שלי לקראת הסוף. כולנו התיישבנו בחדר שלי. דודה מיה הכינה לכולנו אוכל. ואז נשמעו קולות מוזרים. "תנו לי להכנס! אני חייב לדבר איתה!" "תצא מפה או שאני אקרא למשטרה!" "תנו לי להיכנס כבר!" "נתנאל, אף אחד לא פוגע באחותי הגדולה!!" "לא שואל אתכם, אני חייב להתנצל!" יצאתי מהר מהחדר וראיתי את כולם מחזיקים את נתנאל מלהכנס. "צא מפה!" צעקתי על נתנאל. כשכולם הגיעו כבר לאפיסת כוחות, נתנאל הלך קצת אחורה ואז רץ פנימה. ג'ייק ניסה לתפוס אותו ברגל אבל בגלל שלא הצליח נתנאל התעופף באוויר עד שהוא נפל עליי. נחבטנו שנינו במדרגות. דודה מיה מהר עזרה לנו לקום והביאה קרח. "את בסדר?" שאל נתנאל. אמרתי לו בציניות: "כן אני בסדר." אחרי שהוא נשם, צעקתי עליו: "לא אני לא בסדר! אתה כאילו ניסית לפרוץ הנה, ועכשיו כל הגוף שלי כואב כי נפלת עליי ואני נפלתי על המדרגות מתחת למשקל שלך!" "מצטער." אמר נתנאל. רוס הוציא את נתנאל החוצה. וואי איזו יומולדת… חזרתי לבנות. מחר אני הולכת לישון אצל איריס! יאי!