ממתק האהבה שלי פרק 26

התעוררתי לבוקר חדש, בדרך הנעימה ביותר. צ'אבי ליקקה את פניי.. "בוקר טוב צ'אבי…" אמרתי וחיבקתי אותה. הבטתי בחלון. הלימודים אמורים להתחיל. ראיתי את נתנאל ואמבר נכנסים. "מה, את חושבת שניתן לך להישאר כאן מדוכאת?!" שאלו קולות. נבהלתי. צ'אבי הייתה בידיי. איריס ורוזליה היו בחדר. רוזליה אמרה: "אנחנו נוכיח את חפותך. מצאנו את הצמיד הזה. נתנאל אמור לזהות אותו." אמרתי לצ'אבי: "תישארי כאן…" היא ישבה. רוזליה גררה אותי לבית הספר. "מה את עושה כאן!" שאלה אותי המנהלת. היא דיברה עם נתנאל. הוא אמר: "היא בדיוק עוזבת." הוא הביט בי בכעס. איריס הביאה לנתנאל את הצמיד: "אתה בטוח שאתה לא מזהה את זה? אולי… של אמבר?" היא שאלה אותו. הוא נאנח ואמר: "אוי לא… אמבר!" הוא רץ לכיתה, וגרר את אמבר איתו. הוא שאל אותה בכעס: "זה שלך?!" "הצמיד שלי? איפה מצאת אותו?" היא שאלה. המנהלת צרחה: "אמבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" נתנאל אמר: "אנדריאנה, אני מצטער…" הוא הביא לי את התליון חזרה. אמבר סולקה, ואני הוחזרתי. חייכתי. "תודה! אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן!" אמרתי לאיריס ורוזליה. חיבקתי אותן. המנהלת הלכה אל אמבר וניהלה איתה שיחה עצבנית. נתנאל פנה אליי. הוא שאל: "מצטער… עשיתי את זה שוב שלא האמנתי! למרות כל מה שעשיתי, אנחנו נוכל לחזור להיות יחד?" עניתי: "אני מצטערת… אבל אני לא אסמוך עליך עוד פעם. אתה היכית אותי. קיללת אותי. לא האמנת לי! אז מה? איזו מין מערכת יחסים זו? סליחה. אבל לא.." יצאתי החוצה, חזרתי הביתה. "בואי, צ'אבי!" אמרתי. הכנתי לה אוכל. היא אכלה…. והתחלתי ללטף אותה. היא השתובבה, קופצת בשמחה מסביב. חיבקתי אותה… הרמתי אותה והנחתי אותה על החזה שלי, עם ראשה על כתפי. יש לנו כמו עריסה לתינוק, אבל מיוחד לכלבים. הנחתי שם את המיטה של צ'אבי, ונייר סופג. צריך ללמד אותה איך לשלוט בצרכיה, לא? הבאתי לה את צעצועי הנשיכה והנחתי אותם על מיטתי. חיבקתי את צ'אבי חזק. ירדנו שתינו למטה, התיישבנו על הספה בסלון והדלקתי את הטלוויזיה. היא נחה על הבטן שלי. ליטפתי את בטנה. דודה מיה נכנסה, ואמרה: "שמעתי שתחזרי לבית הספר…" הנהנתי.
-כעבור יום-
"אהה!! איזה כיף לחזור!" אמרתי בבוקר. רוזליה אמרה: "את עברת כ"כ הרבה!!!" הנהנתי. הלכתי לכיתה. התיישבתי במקומי. ראיתי את נתנאל. "בוקר טוב!" אמרתי לו. הוא השיב לי את אותה הברכה. הגיע תלמיד חדש לעיר, תלמיד דרמטי……….. ז'אן. הוא מצרפת. המנהלת ביקשה מכמה תלמידים, לעשות הצגה עם ז'אן והיא תוצג בהיכל התרבות. ככה הייתה ההודעה:
"במסגרת החלפת תלמידים, תיערך הצגה. התפקידים הם:
לוס- ז'אן. לוס הוא אהובה של מרידיאן..
מרידיאן- אנדריאנה. אהבתו של לוס.
דוריאן- רוזליה. אחותה הקנאית של מרידיאן
פרננדו- ליסנדר. אביהן של מרידיאן ודוריאן."
השאר היו אנשי צוות. המנהלת קראה בכריזה: "כל השחקנים ואנשי הצוות, נא להתקבץ בתיאטרון!" כולנו הלכנו לתיאטרון. ז'אן נראה טוב…
-אחרי כמה סצנות-
קראתי את הדף. הגענו לסצנה בו מרידיאן דוחפת את דוריאן מהמרפסת, בשביל להיות עם אהובה. בסוף הסצנה….. נשיקה?! "את הנשיקה תעשו עמוקה, עם רגש…" אמרה המנהלת. חייכתי חיוך מזוייף, ראיתי את נתנאל נכנס. הגיעה הנשיקה.. "עצרו!!!!!"