מנוגדים- אמה ויונתן פרק 16

נקודת מבט אמה
עליתי לחדר עם ולן כדי להתארגן בחדר, והשאלתי לולן בגדים, כדי שלא תצטרך לחזור לבית שלה. לבשתי ג'ינס ארוך, משופשף, עם קרעים(לא הרבה) וחולצה שחורה ארוכה, מכופתרת, שהכנסתי בתוך המכנס ושמתי חגורה שחורה בינונית. נעלתי נעלי עקב בינוניות, שחורות, סגורות מקדימה, ופתוחות מאחורה עם רצועה. ולן לבשה שמלה אדומה מיני צמודה, שהסוף שלה הוא מלמלה, היא נעלה עקבים שחורות גם כן, ושנינו התאפרנו בקטנה, והשארנו שיער פזור.
ירדנו למטה, ויונתן ורון היו מוכנים, ליד הדלת "וואו" הם עמדו בפה פעור כשהסתכלו עלינו, ויונתן משך אותי אליו ונישק אותי, כשהוא תופס אותי מהמותניים בחיבוק, ואני משלבת את ידיי על צווארו "את הכי יפה בעולם" הוא אמר לי בחיוך והמשיך לנשק אותי "טוב די תפסיק!" רון אמר לכיווננו, ולא התייחסנו אליו.
רון נהג, ונסענו לאחת המסעדות, התיישבנו, הסתכלנו בתפריט, ולאחר מכן זימנו את המלצרית…המלצרית הגיעה, היא הייתה מהממת, גבוהה, עם תלתלים מפוזרים בלונדינים, קצת חששתי…הייתה בי תחושת חוסר ביטחון לאור ההיסטוריה הארוכה של יונתן עם נשים, כשהיא באה, הוא התנדב להגיד מה כל אחד מאיתנו רוצה להזמין "עדיף שאני אגיד" אמרתי מסתכלת עליו באזהרה, והמלצרית לא הבינה.. אמרתי לה את כל ההזמנות, היא רשמה והלכה שבזמן הזה הבנים התסכלו לה כל התחת כשהיא הלכה, אני וולן עשינו קול משתעל, כדי שיחזירו את המבט "תנגב את השפתיים מהריר" אמרתי מקנאה ויונתן חייך "כן" ולן אמרה "טוב שלא אכלתם אותה עם המבט" היא הוסיפה כנזיפה מכוונת לרון "הנה זה מתחיל.." רון אמר מגלגל עיניים, ויונתן צחק כשהם דיברו בקודים הגבריים שלהם "לא מתחיל שום דבר" אמרתי במהירות "אל תהפכו אותנו לקנאיות" הוספתי בזמן שלמעשה זה מה שאני עושה-מקנאה "אבל אתן קנאיות!" רון אמר "ככה זה נשים" יונתן הוסיף הערה שוביניסטית לטענותיו של רון, מתוך ההיכרות העמוקה שלו עם נשים, מה שהזכיר לי ספר מרתק "במקרה קראתי אתמול ספר פסיכולוגיה מרתק על דעות קדומות, ידעתם שדעות קדומות נוצרו בגלל כמה סיבות, יש את הסיבה הראשונה, שזה בעצם צרכים פסיכולו…" אמרתי כתגובה להערת השובינסטית של יונתן, והוא לא נתן לי לסיים את המשפט, ועצר אותי בנשיקה "אף אחד לא מעונין במה שאת אומרת" רון אמר לי "למה?! זה דווקא מעניין" ולן אמרה וביקשה ממני להמשיך במבט "לא זה לא" הוא החזיר לה כתשובה "אז מה כן מעניין אותך?" היא שאלה אותו מגלגלת עיניים "אמ.. תני לחשוב" הוא עשה משחק גרוע שלו חושב, ונישק אותה שנייה לאחר מכן.
המשך הארוחה הייתה ממש נחמדה, צחקנו, אכלנו, דיברנו, רבנו ועלינו לאוטו על מנת לחזור הביתה.
נכנסו לבית, זרקתי את התיק על הספה, רון וולן התיישבו על הספה שליד, ואני ויונתן התקדמנו לחדר שלי, שאני מובילה ולוקחת אותו מהיד "יונתן תזהר" רון הזהיר אותו יחד שלא יעשה שום דבר שהוא לא אמור לעשות, ושנינו צחקנו..הגענו לחדר שלי, וסגרתי את הדלת, יונתן ישב על המיטה, ואני ישבתי עליו מחבקת אותו "בפעם הבאה שתסתכל ככה על מלצריות זה יהיה הסוף שלך, ברור?" אמרתי עם חיוך מזויף ומזהיר "די להיות ילדה, התקדמנו כבר, עברנו את השלב הזה" הוא אמר לי ברצינות "די לקרוא לי ילדה קטנה, אני לא ילדה קטנה, בסך הכל מזהירה אותך" אמרתי לו על מנת להבהיר את המצב "טוב, מבטיח שאני לא אסתכל על מישהי שהיא לא את" הוא אמר כאילו הוא מדקלם את זה מתוך דף "די, תהיה רציני יונתן, אם אתה מחבב אותי אל תסתכל עליהן" אמרתי לו ברצינות, וברצון שידבר גם הוא ברצינות "ממ.. זה בלתי אפשרי" הוא אמר בחיוך, והסתכלתי עליו לא מבינה "זה בלתי אפשרי, כי אני לא מחבב אותך, אני אוהב אותך" הוא אמר בחיוך רחב… התרגשתי למשמע ההצהרה הזו, שהיה קשה לי להשיב באותה צורה, מבושה, אז חייכיתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה, שנמשכה להרבה זמן, תוך כדי הנשיקה הוא השכיב אותי על המיטה, כשהוא מעליי…המשכנו להתנשק, והוא הוריד את החולצה שלו, חששתי מאוד מהרגע הזה, בחיים לא הייתי עם מישהו, כשהוא הוריד את החולצה שלו הוא התחיל לפתוח את הכפתורים של החולצה המכופתרת שלי, הרגשתי לא בנוח, לא ידעתי אם יש לי אמון מלא בו, אם אני בכלל מוכנה לרגע הזה, לפעם הראשונה שלי, אם הייתי רוצה שבכלל הפעם הראשונה שלי תראה ככה… הוא סיים לפתוח את הכפתורים של החולצה שלי, והוריד אותה מעליי, כשנותרתי עם החזייה השחורה שלי בלבד… המשכנו להתנשק, וידעתי שפתיחת החזייה זה השלב האחרון לפני שיראה אותי עירומה, הוא התחיל לנשק אותי בצוואר, ותוך כדי קירב את ידיו לגב שלי, הגיע לפתח החזייה, והתקרב לפתוח אותה..הרגשתי לא בנוח בכלל, והבנתי שאני לא מוכנה בכלל לרגע הזה "חכה" אמרתי, והורדתי את ידייו לפני שיקרה משהו שאני לא רוצה "מה?" הוא שאל, והפנה את מבטו אליי "אני מצטערת, אבל אני לא יכולה" אמרתי והורדתי את הראש שלי, הוא הרים את הראש שלי אליו בחזרה, וחייך "זה בסדר, אני לא מתכוון לעשות משהו שאת לא רוצה" הוא אמר ודאג לי, שמחתי שהוא לא לוקח את הקשר שלנו בתנאי שיכלול קיום יחסיים, הוא לבש שוב את החולצה שלו, ואני את שלי "יש לי שאלה שאני חייב לדעת" הוא שאל אותי שאנחנו לבושים, ויושבים במיטה שלי, הינהנתי "יש עוד סיבה שבגללה את לא מוכנה שנשכב?" הוא אמר ונזהר במילים שלו על מנת שלא לפגוע בי "את האמת שכן" עניתי, עומדת לספר לו שזה פעם ראשונה שלי, טיפה מובכת בגלל שהוא כבר מנוסה "מה יפה שלי?" הוא שאל והסתכל עליי "אני בתולה" אמרתי,הורדתי את הראש ושיחקתי באצבעות ופתאום הוא התחיל לצחוק, הסתכלתי עליו, גירדתי במצח, ושילבתי ידיים די כועסת "משהו מצחיק אותך? אני לא מבינה" אמרתי כועסת, והוא נישק אותי נשיקה קטנה, ולא זרמתי, התרחקתי "כלום יפה שלי, זה מצחיק אותי כזה… לא יודע, לא זכור לי שאי פעם הייתי עם מישהי כזו, אבל זה בקטע טוב באמת, את פשוט חמודה" הוא אמר בחיוך, וחיבק אותי "טוב בוא נרד לסלון לפני שרון יחשוב סתם דברים" אמרתי בחזרה בחיוך, וירדנו לסלון.
הם ישבו שם בספה, מתנשקים וצוחקים "טוב לא נפריע להם" אמרתי בשקט, והוא צחק "אני אלך יפה שלי" הוא אמר, והסתכל עליי כשאני ממשיכה להסתכל עליהם ולחייך "טוב נדבר מחר" אמרתי ונישקתי אותו.