מנוגדים- אמה ויונתן פרק 2
נקודת מבט יונתן
קמתי בבוקר,חצי שעה אחרי השעון המעורר המזדיין הזה, מה היה אתמול בכלל? אני חושב שהייתי פה עם מישהי ואני לא זוכר. הלכתי לשירותים ובידיוק היא הייתה שם, שכחתי את השם שלה,לילך, ליאל, משהו עם "לי" בטוח היה. נישקתי אותה וחיבקתי אותה כשהיא בידיוק לובשת את החולצה "מאמי היה לי ממש כיף איתך אתמול" היא אמרה מרוצה כאילו אנחנו מאורסים "גם לי לילך,נהנהתי מאוד" שיקרתי לה, בכל זאת צריך להקסים אותן "לילך?? חתיכת אפס" היא צעקה ויצאה מהר מהדירה הפרטית שלי, כנראה שהתוכנית להקסים לא פעלה לי, התארגנתי והמשרתת שלי הכינה לי ארוחת בוקר,אכלתי מעט ונסעתי לבית ספר החדש הזה, מה שאומר בנות חדשות מכל שכבות הגילאים. הגעתי לשעה השנייה כי התעוררתי באיחור, והודיעו לי על שיעור שחייה בבריכת בבית ספר-מה שאומר בנות חדשות,בכל שכבות הגילאים בביקני, טוב הבית ספר הזה מתחיל בטוב. הלכתי לכיוון הלוקרים, שבידיוק יצאה משם משהי בביקני, איזה גוף יש לה, לא ראיתי אותה בגלל שבידיוק היא יצאה והפנים שלה היו בצד הנגדי, לצערה, מיהרתי ללבוש בגד ים ולכן היא לא זכתה בתואר להיות הראשונה החדשה שלי, חבל. לבשתי את הבגד ים ויצאתי לכיוון בריכת השחייה, היו שתי כיתות י"א אחת של הגאונים והשנייה של הבינוניים ששם אני נמצא, והכי גרוע הפרדה בין בנים לבנות "טוב תכירו זה יונתן, תלמיד חדש, בטח מכירים אותו בתור הבן של המועמד לראשות הממשלה, יאיר" המורה אמר בהתחנפות, כולם שם התלהבו, ודיברו איתי, חוץ מהחננות האלו שמבינים בפוליטיקה ולא בידיוק תומכים באבא שלי. עמדנו בשורה והסבירו לנו על השיעור תוך כדי שאני בוהה בכוסיות האלו בצד השני, רחוקות ממני, זה לא עינוי?! "הייתי עושה אותן אחת אחת" סיננתי בשקט, כשזה שהיה לידי שמע "מבין אותך אחי, זה החלק הכי קשה בשיעור" הוא ענה, סוף סוף גבר שמבין את העניין בנשים, הוא לחץ לי את היד "אני רון" הוא חייך "אז מה? יש לך רעיון להגיע אליהן?" שאלתי אותו בחיוך תחמני "ברור, לרון תמיד יש פתרונות" הוא קרץ לי "דבר, אני חייב כבר להתחיל כאן משהו כי אני נראלי גוסס" אמרתי חסר סבלנות, שאני ממשיך להסתכל עליהן מרחוק
"השיעור עוד שנייה מתחיל, כשנתחיל את השחייה אני ואתה שוחים לצד השני,שלהן, ואז מתחילים לפעול" הוא אמר כאילו הוא מנוסה כבר שנים. השיעור התחיל, הבריכה נחצתה לשני חלקים, בנים בנות,כאשר כולם במים, אני ורון צללנו לצד השני כשאנחנו בודקים שאף אחד לא מסתכל עלינו והגענו אליהן, כל אחד לקצה שונה, תוך כדי צלילה מתחת למים נתקעתי במישהי,כנראה כי הייתי עם עיניים סגורות, ובטח גם היא, קפצתי מן הצלילה וגם היא, באותו זמן, והסתכלתי עליה, לא יכלתי להוריד ממנה את העיניים, איזה שפתיים יש לה-שמבקשות שתנשק אותן, דורשות יותר נכון, והגוף שלה שמשום מה נראה לי מוכר מידי "סליחה לא התכוונתי להיתקל בך" היא אמרה עם ביטחון עצמי וכוונה מלאה, היא הסתובבה ללכת ואחזתי לה ביד "את האמת שגם אני לא התכוונתי,אבל אם כבר זה קרה, אולי זה הגורל שלנו להיתקל זה בזה,לא חושבת?" אמרתי לה עם אובר ביטחון, ביטחון שהיא תקנה את המילים היפות שלי
"דיי" היא התחילה לצחוק לי בפנים הגמדה הזו "אל תנסה אפילו, כי זה ממש מגוחך תאמין לי, אפילו פתטי" היא צחקה עלי ושחררה את האחיזה שלי ממנה "אני לא מבין למה את מתכוונת" אמרתי כאשר אני מבין אבל מעמיד פנים "אה כן? אתה לא מבין? אוקי? אז אני אסביר לך, אתה תלמיד חדש,ערס,מפונק בטח בן של איזה בעל עסקים או מישהו חשוב, שפשוט מתרגש מהיום הראשון של הלימודים כי זה הזמן לבנות חדשות בכל יום, ואם אתה עדין לא מבין למה אני מתכוונת, אז אני אשמח יותר מאוחר, לעשות לך ציור קטן שמסביר הכל" היא אמרה בציניות מתמשכת ובלעג לגברים כמוני, חייכתי לה בפנים, נצמדתי אליה "מבין כל מילה, אבל אל תדאגי,אני אמנם מחפש בנות לכל יום אבל יש לי גם קרטריונים, היסטריות לא נמצאות בקריטריונים האלו" עניתי לה ביבוש כי אין מצב שאישה תשפיל אותי, למרות שהיא ממש מאתגרת אותי ומזלה שאנחנו במקום כזה מלא אנשים, אחרת בלי לשאול היא הייתה מקבלת נשיקה "אה..אתה רוצה להגיד לי שבחיים לא תשים עליי כי אני היסטרית? אוף, מה עכשיו אני אעשה בלי שהילד החדש והחי בסרט לא ישיים עליי?" היא ענתה שוב בציניות שהיא צוחקת וכמובן שצחקתי, הדיבור שלה גירה אותי "בעצם יש לי לי רעיון מה לעשות" היא מיהרה להחזיר תשובה לשאלה הרטורית "אולי אני אספר למורה שאתה נמצא במקום שבו אתה לא אמור להיות" היא ענתה לי עם חיוך מרושע, כאילו היא מנסה לנקום בי על משפט מסכן, ואחרי שנייה היא מיהרה לספר למורה שלה שאני שם "מה את מטומטמת" אמרתי לה בעצבים ורציתי להרוג אותה "לא יודעת, תלוי אם מטומטמות זה גם בקריטריונים לקבלה שלך" היא שוב ענתה בהברקה כזו "אני נשבע לך שעל זה את תשלמי" אמרתי בהחלטיות, שיש בי רצון חזק לנקום בה "אני ממש ממש מפחדת, מה תעשה לי תשלח את אבוש שלך?" היא זלזלה בי "חכי ותראי" עניתי ויצאתי מהבריכה בעצבים שהילדה הקטנה הזו הותירה בי
תגובות (1)
וואו מאוד יפה אבל אשמח אם זה יהיה ברור וארוך יותר