מנוגדים- אמה ויונתן פרק 9

נקודת מבט אמה
"מה אתה עושה?" לקחתי לו את הטבעת שלי מהיד "תרגעי היסטרית, כולה הרמתי לך את הטבעת" הוא ענה לי "אני לא צריכה את העזרה שלך!" החזרתי כועסת כשאני עונדת אותה "אה…הבנתי" הוא אמר כשלפתע נפל לו האסימון "את כועסת בגלל הנשיקה… אבל אל תדאגי, סתם נשיקה מסכנה" הוא ענה וחייך כאילו הוא לועג לי. הכעיס אותי שבשבילו זה 'נשיקה מסכנה' "זו הבעיה שלך, שבשבילך הכל זה משחק, אבל אתה לא מבין שאנשים הם לא כלי משחק בחיים המפונקים שלך, אתה לא יכול להזיז כל כלי, מתי שנוח לך" עניתי כועסת כי הוא לא לוקח אותי ברצינות, ובחיים הוא לא יקח אותי ברצינות, כי הנסיכים מהאגדות לא קיימים "וואו..לקחת את זה קשה" הוא ענה לי, עמדתי להגיב לו,להסביר לו למה אני לוקחת את זה קשה.. אבל בידיוק ראיתי את לירון והמנהל המוזיקלי שלו, מדברים ושנייה אחרי זה המנהל שלו הלך עצבני, לא הצלחתי להבין מה קורה שם, לירון התקרב אליי כשאני עדיין עם יונתן, הוא היה ממש מאוכזב ועצבני "מה קרה?" שאלתי אותו והנחתי עליו את היד, כדי לעצור את התזוזות המהירות שלו במקום "המניאק הזה, הוא פיטר אותי מההופעות השבועיות שלי במועדנים" הוא ענה כועס "מה? הוא דפוק? מה נראלו? שאלתי כועסת ועמדתי ללכת לכיוונו עצבנית, וכמו תמיד עם האינטסטינק הראשוני שלי לפתור את הבעיות בדרכים המוזרות שלי.. אבל לירון תפס אותי "די לא, תרגעי אני אטפל בזה" הוא אמר ואחז אותי אותי "אפשר לדעת מה הקטע שלו?" אמרתי כשאני מנסה להרגע "אתמול איחרתי לחזרה, והוא נוקשה מאוד, נוקשה מדיי, וזה העונש שלי עכשיו" הוא ענה לי מתוסכל "מהה?? בגלל זה?" זעמתי "אני חייבת ללכת לפתור את זה" כעסתי ועמדתי שוב ללכת..אבל שוב לירון עצר אותי "עזבי, זה נגמר" הוא אמר והלך מבואס מהמקום. ידעתי שזה מה שהכי חשוב לו בחיים, זה מה שהכי עושה אותו שמח "אוף" מלמלתי והסתובבתי לכיוון יונתן ששמע את כל השיחה,כי הוא היה לידי. שמתי את הידיים על הפנים, ניסיתי להגיע לפתרון "איי איי, מה הסיפור, שיחפש מישהו אחר" יונתן אמר בחיוך מזלזל, הסתכלתי עליו והייתי בשוק שהוא יכול להגיע לרמה כזו של אנוכיות, של גועל "אתה שם לב איך אתה?" שאלתי אותו והסתכלתי עליו במבט לא מבין "כן-מדהים, חתיך, מיוחד, מה שרק תרצי" הוא אמר בשחצנות "אתה ילד מפונק, אתה ילד שנולד בעולם ורוד, עם כפית זהב בפה.. אתה לא יודע מזה להתאמץ בשביל להשיג משהו-כמו שלירון נאבק בשביל להשיג את מה שהכי חשוב לו בחיים.. יש דברים שאי אפשר להשיג בכסף אתה יודע" אמרתי לו כועסת,זועמת יותר נכון והלכתי משם, לדבר עם ולן.

נקודת מבט יונתן
אמה אמרה לי את כל ההטחות הקשות האלו והותירה אותי בשוק, היא לא מבינה כמה שהיא טועה בנוגע אליי, שלא גדלתי בעולם ורוד אחרי מה שעברתי..אם היא רק הייתה יודעת מה עברתי…בסופו של יום היא כמו כולם, שופטת ישר, ועוד בלי לדעת עליי שום דבר. הלכתי לשכבה שלנו בחזרה, בדרך הבנתי שההתנהגות של אמה רק חיזקה לי את הרעיון שכל הנשים הן חרא, וזה חיזק לי הרצון לזיין כמה שיותר בנות,לזרוק אותן ולפגוע בהן..התחלתי על הראשונות שנקרו בדרכי.
למשך שארית היום הברזתי, עליתי הביתה והזמנתי אליי כמה בנות, במהלך הזמן המרתק שהעברתי לצידן, רון שלח לי הודעה, שיש מסיבה אצלו בבית, לא רוצה לחשוב כמה זמן לקח לו לשכנע את אמה, המסיבה הזו באה לי בידיוק בזמן..לשכוח מאמה הזו. אחרי שהבנות הלכו והייתי צריך כבר להתארגן,הרגשתי צורך לדבר עם אבא שלי, רציתי עצה אז החלטתי לחייג אליו. "הלו יונתן,משהו חשוב?" המזכירה שלו ענתה לי "את האמת שכן,את יכולה להעביר לי את אבא שלי?" שאלתי, מצפה שאולי הפעם הוא יתפנה בשבילי "מצטערת, הוא אמר שהוא יותר מידי עסוק, הוא כבר ידבר איתך" היא ענתה לי וניתקה, לא יודע למה ציפיתי, בטח הוא עסוק באיזה מסע פרסום חדש…
נכנסתי להתקלח,התארגנתי,התבשמתי ויצאתי לבית של רוו, הגיעו אנשים, הגיעו הבנות הכי יפות של השכבה, בנות משכבות אחרות, כל אחת יותר טובה מהשנייה.. לקחתי את השניים שקפצו לי בעין,כמו בהגרלה,הושבתי אותן עליי,והקסם שלי התחיל לפעול… עד שראיתי את אמה יורדת במדרגות, היא הייתה יפה כמו תמיד, היא לבשה חצאית מיני ג'ינס, וחולצה מכופתרת לבנה ארוכה, נעלה נעלי עקב שחורות סגורות שאפילו הן לא הגביהו אותה, והמבט שלי היה מהופנט עליה.. אבל הבטחתי לעצמי,הלילה הזה אני אשכח ממנה.
כל הלילה שתיתי בלי סוף, השתכרתי, שכחתי מעצמי והלכתי לכל ילדה אפשרית במסיבה הזו-חוץ מאמה.

נקודת מבט אמה
סיימתי להתארגן, ירדתי למטה והייתה מסיבה נחמדה-חוץ מהמוזיקה הנוראית הזו שהם שומעים, אבל זה מה יש.
ראיתי את ולן ורון מדברים וצוחקים, ושמחתי, הבנתי שאני חייבת שיחה עם רון על הקשר בינהם שאט אט מתפתח. אחרי כמה שניות ראיתי את יונתן, התחיל עם כל אחת, ממש יצא מדעתו, וכמה הוא שתה-כמות לא נורמלית, לא הפסיק לרגע, לא הבנתי מה עובר עליו.. ושוב האינסטינקט הסולידרי הזה,שמחייב אותי לעזור לאוייב הכי גרוע שלי, גרם לי ללכת לכיוונו… הוצאתי לו את השתייה מהיד והנחתי על השולחן בחזרה "מה אתה עושה יונתן? תפסיק!" אמרתי לו והוא נשען עליי, לא הצליח להחזיק את עצמו "איף..אתה מסריח מאלכוהול ילד" אמרתי נגעלת ומנסה לתפוס אותו ובו זמנית להתרחק ממנו "בנות הן כלבות!" הוא אמר לי בחיוך, וזז כמו שיכור כשהוא מנסה לגעת בי "בוא איתי מפגר" אמרתי ומשכתי אותו ביד לקומה למעלה,בודקת שאף אחד לא רואה "הפה, מה את רוצה לשכב איתי?" הוא עצר אותי לפני שנכנסן לאמבטיה,חייך ומשך אותי אליו "זה בסדר, תמיד ידעתי שזה הרצון הכי חזק שלך, ואת האמת גם שלי" הוא הוסיף,אחז אותי במותניים ונישק אותי בצוואר.. הרחקתי אותי ממני, והכנסתי אותו לאמבטיה, הורדתי ממנו את כל הבגדים חוץ מהבוקסר-כמובן, יש גבול. קילחתי אותו במים קרים, הבאתי לו בגדים של אח שלי, והעליתי אותו לחדר שלי.. הוא אמנם קצת נרגע, אבל עדין לא הצליח להתייצב. החלפתי לפיג'מה, והנחתי אותו לשכב במיטה שלי. ירדתי למטה אחרי שעה שהתעסקתי רק בו, וכולם כבר הלכנו, רק אח שלי נשאר מסדר שם,ולא שיכור לשם שינוי "ראית את יונתן?" הוא שאל והפנה אליי מבט כששם לב אליי "אמ..לא" עניתי בשקר, אבל קלטתי שלהגיד לו זה ליטול סיכון שהוא יתקשר אליו "בעצם כן, הוא הלך הביתה שיכור כזה" הוספתי במהירות "מוזר" הוא ענה לי "כן, תתרגל יש לך חברים מוזרים, בכל מקרה רק באתי להגיד לך לילה טוב" עניתי לו נישקתי אותו. עליתי לחדר שלי, ושכבתי לידו במיטה, כי לא הייתה לי ברירה.. למה אני עושה את זה בכלל? שאלתי את עצמי כשאני מסתכלת עליו והוא הסתובב אליי "למה את עוזרת לי?" הוא שאל כאילו הוא קורא את המחשבות שלי, חייכתי ורציתי לומר לו שזה בגלל שיש לי רגשות כלפיו,אבל מיד הורדתי את החיוך המגוחך שעל פניי "כי אני בן אדם טוב, ואני מרחמת עלייך" עניתי והסתובבתי לצד השני אבל הוא סובב אותי אליו בחזרה "בטוחה שזה לא בגלל שאת מרגישה אליי משהו?" הוא שאל כאילו שוב הוא קורא את מחשבותיי… רציתי להגיד שכן, אבל לא יכולתי, קמתי מהמיטה וישבתי בכיסא שבחדר שלי… הוא בא אחריי לכיסא, הרים אותי מהיד, והצמיד אותי אליו "את לא תעבדי עליי, אני יודע טוב מאוד מה יש לך איתי" הוא אמר לי "וקורה לי אותו דבר" הוא המשיך.. רציתי לענות, להכחיש אבל הוא לא נתן לי זמן להוציא מילה אחת אפילו, הוא משך אותי אליו ונישק אותי.