מעיין וים פרק 16 ❤ (חלק 1)
מעיין לא אמרה דבר, שמואל הביט בה ללא אומר.
" למה את שותקת?" הוא פנה אליה.
הדם אזל מפניה, היא החווירה כמו סיד.
" למה אתה כאן?" שאלה מעיין בעצבים. היא הסתכלה עליו בעיניים ריקות.
" רציתי לראות מה שלומה של אחותי היקרה." ענה שמואל.
" שלומי יהיה בסדר , אם רק תואיל בטובך לצאת מפה." אמרה באנחה .
" למה ככה? לא תקבלי אותי בזרועות פתוחות?" השיב בכעס וכאשר ניסה להתקרב אליה, היא התרחקה ממנו לחלוטין.
" הדבר היחיד שנשאר בינינו זאת שנאה. אין שום דבר שאתה יכול לעשות כשישנו מצב רוח רע." אמרה מעיין בנימה של גועל והלכה משם
תגובות (0)