מעמד חברתי- פרק 18

-בר-:
עם כמה שאני אוהב את המורים של השכבה שלי, יש להם קטע בלרצות לפדח את התלמידים שלהם. זה טוב ויפה שעשיתם שבוע של מעשים טובים, עם מעשה אחד טוב ומדהים בשביל אנשים, אבל למה לקחת מדגם של עשרים חבר'ה, להושיב אותם על כיסאות מול כל השכבה הענקית ולהגיד להם 'עכשיו תספרו מי היה האדם שעשיתם בשבילו מעשה טוב ומה אתם מרגישים עם זה'. המדגם שלהם לפחות היה טוב. ראיתי שם אנשים מכל מעמד חברתי, מכל קבוצה בשכבה שלנו. זה מדהים אותי שהמורים שלנו כל כך ערים למה שמתרחש בשכבה. ישבה שם נועה, שמייצגת את המעמד הגבוה של השכבה, כשלידה ידיד טוב שלה, בשם נדב. הושיבו שם גם את עומר, אני זוכר כמה הוא רצה למחות על זה אבל לא ממש הייתה לו ברירה. שמו גם אנשים שטקים מאוד, שמעטים שמעו אותם אי פעם מוציאים מילה מהפה. זה היה מאוד שווה מהבחינה הזו. המורים אמרו ששאר השמות יתפרסמו על לוח המודעות של י"ב, שם ירשם שם התלמיד לפי הכיתה והבנאדם ששימח אותו, הם כבר תיחקרו את זה מראש. באופן כללי התרגשתי לגלות מה באמת קרה שם.
כל העניין התקיים באולם הספורט הגדול, ישבנו על הטריבונות שבית הספר היה מספיק חכם בשביל לשים שם, כששמו כיסאות מפלסטיק מולנו ועליהם ישבו התלמידים הנבחרים. ליד היה דוכן הנואמים שבזה אחר זה עלו המנהלת, הרכז הפדגוגי, וכל צוות ההנהלה שתמיד נורא אוהבים לשאת דברים. עם כמה שאני מכבד אותם, יש מספיק דברים יותר חשובים מאשר לשמוע אותם אומרים שוב ושוב כמה טוב לעשות מעשים טובים בשביל בנאדם אחר.
הנאום היחיד שאהבתי היה של המחנכת שלי. תמיד ידעתי שהיא יודעת לדבר ולכתוב יפה, אבל היא רק הוכיחה את זה עוד יותר בנאום שלה. היא לא אמרה את המשפטים הקיטשיים החינוכיים של 'ואהבת לרעך כמוך' או כל העניינים האלה, אלא באמת דיברה לעניין, על כמה זה מקרב בין שני קצוות של השכבה, על כמה מעשה טוב קטן מאיר חיוך שלם לשבועות שלמים בפנים של ילד, כמה היא מאמינה שבסיס החינוך הוא ערכים, ורעות, ונתינה. הזלתי דמעה בליבי, ברצינות. צריך לצטט אותה. אני חושב שלא מעריכים אותה פה מספיק.
הם התחילו לקרוא לילדים, בזה אחר זה. שלושה אנשים היו לפני שעומר עלה. שמעתי מהקהל רעשים של 'מה' מוזר ומופתע, אבל גם חיוכים וצחוק, והרבה שמחה באוויר. בסופו של דבר הצלחנו לארגן משהו ממש טוב בשביל ערן. ביררנו דרך חבר משותף שבקשר די טוב עם ערן על מקום שערן אוהב לשבת בו, ויצרנו בילוי משותף לחברים הכי טובים שלו ולו בלי שהוא צריך להוציא אפילו שקל. אני מקווה שהוא שמח מזה. האמת שאימצתי את המקום הזה, יש בו אחלה אווירה כשהלכתי לבדוק מה כל כך מלהיב את ערן בו. הוא לא מקום טיפוסי של אנשים שאוהבים לבלות, יש בו מוסיקה מעולה, לא רועשת מידי, אפשר באמת לדבר בו, והוא לא מקום 'טיניג'רי' רגיל וחסר פואנטה. מקום על רמה.
"אוקיי," עומר צחק, "המעשה הטוב שלי היה בשביל אלמוג ניר, מי"ב 1." הוא אמר. הוא היה מקסים במה שהוא עשה לה. הוא דאג להפגיש בינה לבין חברה טובה שהיא לא ראתה הרבה זמן. לא ידעתי מאיפה לעומר היו את הקשרים לזה אבל הוא מאוד מפתיע אותי לאחרונה. היא ממש חייכה, ראיתי אותה יושבת ומחייכת אליו. הוא סיפר קצת על מה שהוא עשה ואיך הוא הצליח, וכשלרגע הסרתי ממנו את המבט ראיתי את נועה מסתכלת עליו בשוק. היא הסתכלה עליו ועיניה לא זזו, עד שהיא לקחה נשימה אחת עמוקה וחזרה לתקשר עם המציאות. שמתי לב לזה כשהיא הזיזה את מבטה. ידעתי מיד מה עובר לה בראש. מיד רציתי ללכת אליה ולהגיד לה שעומר לא שיקר לה, אבל אני בטוח שהוא יסביר לה בעצמו. כבר ממש חיכיתי שייגמר כל הסבב המביך הזה ואוכל ללכת ללוח כדי לראות מי שימח אותי בשבוע האחרון.
אחר כך היה נורא מרגש כשילד סיפר על מעשה טוב שהוא עשה בשביל מישהי, וגרם להרבה בנות להזיל דמעה בקהל. אם הייתי אותה ילדה באותו רגע, הייתי גורמת לזה שהילד שעשה את המעשה הזה יהיה החבר שלי לתקופה הקרובה. אני לא חושב שאי פעם שמעתי על מישהו שהשקיע כל כך הרבה במעשה טוב בשביל מישהי. ממה שהבנתי הם בקשר מאוד טוב והוא ראה את זה כהזדמנות לעשות משהו שהוא כבר הרבה זמן רצה. כל העניין הזה של המעשים הטובים נורא שימח אותי, וגרם לי לגלות פן חברי נורא מקסים בחברים שלי לשכבה. בסופו של דבר המורים הצליחו עם הפרויקט שלהם.
"נועה יוסף," קראה המנהלת שלי, "תורך לעלות לבמה." נדרכתי על מקומי. תמיד נחמד לראות אותה מדברת, תמיד נחמד לראות את הביטחון שלה מול כל השכבה. לא משנה כמה השכבה גדולה וכמה אנשים יעמדו לפניה, היא תהיה עם פאסון וחיוך גדול. היא חייכה, קמה ממקומה והתקרבה אל המיקרופון ואל פודיום הנואמים.
"המעשה הטוב שלי הוקדש השבוע לבר אלטמן." היא אמרה בחיוך. פקחתי את עיניי והסתכלתי עליה. ראיתי את גל, שישב לידי, מעביר אליי מבט מופתע אבל אני קפאתי במקומי.
"בהתחלה קניתי לבר שני כרטיסים למשחק כדורסל שהוא ממה שהבנתי מאוד רצה ללכת ולראות, ואחר כך קניתי לו חמישה דיסקים של להקות ואומנים שהוא מאוד אוהב. ככה הבנתי מחברים טובים שלו. אני ממש מקווה שזה שימח אותו." היא חייכה.
"ולמה דווקא דברים חומריים?" שאלה המנהלת. אני הרגשתי שאני חצי מקשיב וחצי עדיין בשוק.
"אני לא מכירה אותו מספיק טוב בשביל לדעת איזה מעשה של מפגש או בנאדם כדאי לי להפגיש אותו איתו, אבל הרגשתי שדרך הדברים האלה יוכלו להתפתח שיחות טובות ביני לבינו. יש לנו יותר תחומי עניין משחשבתי." היא אמרה. שמעתי קולות של 'הוו' מהקהל.
"ואיך את מסכמת את כל החוויה?" חזרה המנהלת אחרי השאלה שהיא שאלה את כל מי שעלה לפני נועה.
"מאתגרת, גורמת לך לחשוב מחוץ לקופסא, ובעיקר גורמת לך להכיר בנאדם שעוד לא יצא להכיר ויהיה מעניין להכיר. פרויקט חיובי בסך הכל." היא חתמה את השיחה וחייכה את החיוך שלה. רק אז יצאתי מהשוק. נשענתי על הכיסא, העברתי את הידיים לאחור להשעין את הראש עליהם, ונשמתי כמה נשימות של הקלה ותדהמה.
"אתה ידעת?" לחש לי גל.
"לא היה לי מושג." אמרתי לו מיד. הסתכלתי עליה, חוזרת למקומה, יושבת בחיוך קטן וצוחקת עם מי שישבה לידה. היא הייתה נראית באותו רגע כמו המלאך הכי גדול ביקום. היא גרמה לי לשמוח ולחייך בשבוע האחרון ברמה אחרת, היא קלעה בול לדברים שהייתי צריך, בטיימינג שהייתי צריך.
"אתה יודע שתצטרך לדבר איתה עכשיו." אמר לי גל. הוא תמיד יודע להחזיר אותי למציאות. הנהנתי אליו והעברתי את מבטי אליו.
"ידעתי שהשיחה הזו תקרה בקרוב, וזה לווא דווקא אומר שנדבר על כל מה שהיה."
"אתה תלך אליה עכשיו אחרי שהכל ייגמר?" הוא שאל. הנדתי את ראשי לשלילה. אמרתי לו מיד שאני אחכה לטיימינג המתאים, ובכל מקרה אני יודע שהשיחה הראשונה שהיא תנהל עכשיו תהיה עם עומר בשביל להבין מה בעצם קרה שם. אני לא עד כדי כך דפוק כדי להבין את סדר העדיפויות שלה. אני רואה את הקשר שלהם נרקם לאט לאט, מתגבש, הם מדברים יותר, צוחקים יותר, הוא נפתח יותר. ממקום אחד נורא טוב לי לראות את זה, ומן הצד השני כואב לי שאני במשך הזמן שאנחנו מכירים לא הצלחתי להביא את עומר לכזו רמה של פתיחות. יש משהו שכנראה רק בנות מצליחות להוציא מבנאדם.
"מה שכן," אמר גל כשאני רואה בזווית העין שהבא בתור עולה, לפחות נשארו עוד שניים, "היא הפציצה. היא יצאה מלכה."
"בזה אין ספק." אמרתי מיד בחיוך וחזרתי להסתכל לכיוון דוכן הנואמים.