מרגלת מאהבת -פרק 1-

השעה הייתה 4 לפנות בוקר..,שבוע לפני תחילת הלימודים שלי בתיכון.., הטלפון שלי צלצל.. השיחה הייתה מהסוכנות..
"הלו?, סוכנת N ?"
"כן…"
"יש לנו משימה בשבילך.., תבואי למפקדה בשעה 8:00"
"אוקי.."
בשעה שמונה הגעתי לסוכנות, הובילו אותי אל חדר קטן בקצה המסדרון.., החדר היה קטן ומוזנח..,הייתה שם עוד דלת, כשפתחתי אותה, היה חדר ענק, מאובטח, עם מלא עובדים ומחשבים..
"נעים מאוד הסוכנת N" שמעתי את הקול שדיבר אלי בטלפון,
"זה אתה המפקד?" שאלתי אותו
"כן.. בואי איתי" ענה לי וליווה אותי למשרד קטן בפינת החדר,
"מה המשימה שלך עבורי?" שאלתי בסקרנות
"את צריכה למצוא לי את הנער בן ה15.5, החשוד בהלבנת כספים.., אנו לא בטוחים אם זה נכון שנער, שאפילו לא התחיל את כיתה י יתעסק בזה..,
זאת תהייה משימה לא פשוטה. בגלל זה בחרנו בך.. את תעמדי במשימה?" שאל אותי המפקד
"כנראה יהיה לי פה אתגר.., אבל אני אנסה המפקד.., מה אני עוד צריכה לעשות כדי להגיע אליו?, אך אני אמצא אותו??" שאלתי,
"מצאנו את התיכון שהוא אמור ללמוד בו שנה הבאה, ואת תועברי לאותו התיכון.., יש לנו פה תמונה שלו, כך תזהי אותו.." הוא אמר..,
הוא הראה לי את התמונה.. זה היה נער יפה תואר.., שיער חלק ובהיר ועיניים כחולות מהפנטות..
הסתכלתי על התמונה במשך זמן רב.. לפתע ירד לי האסימון..
"רגע, מה?!?, אני צריכה לעזוב את התיכון ואת החברות שלי בשבילו??" שאלתי
"לצערי כן.., אבל אם תצליחי במשימה.. זה יהיה כבוד גדול בשבילך ובשביל כל הסוכנות עצמה..
את משוחררת" הוא אמר..
"אבל אנ-" ניסיתי לומר " בלי אבל!!, את משוחררת הסוכנת N .. תודה ובהצלחה" אמר בחוזקה והמשיך בעיסוקיו..
כשיצאתי משם, כל חבריי מהסוכנות ניגשו אלי ושאלו אותי המון שאלות.., אני לא זוכרת את כולן, הייתי עסוקה בנער הזה.. היפה תואר הזה.. ניראה לי ששאלו אותי שאלות כמו,'מה המשימה שלי', 'איך ניראה חדר המפקד' , 'את מי את הפעם הולכת לתפוס'…
ולא עניתי להם.. פשוט חשבתי על הנער והמשכתי בדרכי הביתה..
כשהגעתי הביתה השעה הייתה 14:00 ..
אמא שלי אמרה לי שהתקשרו אליה מהסוכנות, ושהיא מסכימה להעביר אותי לתיכון ההוא..
אגב, אמא שלי גם עובדת בסוכנות.. בגלל זה הצטרפתי בגיל צעיר..

סיפרתי לחברות שלי שאני עוברת תיכון, אבל לא למה..
רק שיקרתי ואמרתי שיש שם את המגמה שאני רוצה וצריכה.. ושהלימודים שם טובים..
אבל אף אחת לא באמת האמינה לי.. חבל שלא יכולתי לספר להן את האמת, שהפקד שלי אמר לי לעבור.. כדי לא לחיות.. רק לתפוס נערים ונערות.. לפעמים אני מצטערת שבכלל הסכמתי להצטרף..
אבל אין מה לעשות.. מה שקרה קרה..