מרגלת מאהבת -פרק 4-

התעוררתי מהשינה בשעה שבע בבוקר..
התארגנתי מהר ואמא שלי הסיעה אותי לבית ספר..
היום השני בבית ספר.. בטח ייקח לי זמן לגלות דברים על דניאל..
מעניין אם הוא בכלל זוכר אותי, או שהוא יגיד לי את הדברים הסודיים שלו..
כשהגעתי לכיתה דניאל כבר היה שם
"סוף סוף הגעת נעמי" הוא אמר לי וחייך צחקקתי וחייכתי.
"את יכולה לתת לי להעתיק את השיעורים מאתמול?" הוא שאל אותי
"אתה תמיד כזה?, לא מכין שיעורים?" שאלתי אותו וגיחכתי
"בדרך כלל כן.." ענה וחייך
"טוב טוב, קח" אמרתי לו והגשתי לו את המחברת.
בצלצול הוא החזיר לי אותן ודיבר איתי שהוא שמע שהמורה לתנ"ך החדשה היא בעצם המורה הכי מפלצת ומגעילה בבית ספר,
"אתה מנסה להלחיץ אותי דניאל?" שאלתי אותו באדישות, ירד לו החיוך "כן.. סתם.. אני לא יודע עלייה כלום.., אבל אח שלי אמר לי שהיא למדה אותו פעם.." הוא אמר לי "יש לך אח?" שאלתי אותו
"כן.. אבל אנחנו בקושי מתראים.. הוא קנה דירה לו ולחברה שלו והתנתק מאמא ואבא שלי.."
הוא ענה לי.. "וממך?, הוא התנתק גם ממך?" שאלתי אותו "לפעמים כן, לפעמים לא.." אמר,
"רק אם הוא צריך אותי הוא מתקשר, ואם אני מתקשר לאיו הוא ישר שואל אם זה מאוד מאוד דחוף..
ואם אני רק רוצה לדעת מה שלומו, הוא אומר שזה לא דחוף, ומנתק.." הוסיף
"אני מצטערת לשמוע, שוב.." אמרתי לו..
ושוב המחשבה הזאת הדהדה בראשי 'איך נער כזה תמים וחמוד, חשוד בהלבנת כספים?!'…

המורה הגיעה והציגה את עצמה
"שלום, אני רעות, ואני המורה לתנ"ך.." היא אמרה והחלנו לעשות שוב סבב שמות והתחלנו ללמוד..
בהפסקה דניאל, אור ושירן ליוו אותי לקפיטריה.., בדרך צחקנו על המורה שהיא מנסה להערים על התלמידים..
כשהגענו קנינו דברים והתיישבנו על הספסל בפינה..
דיברנו עליי ועל שירן.. "נעמי, רוצה ללכת היום לקניון?" שירן שאלה אותי, "אממ.. בסדר.." עניתי
"אתן הולכות לקניון?, אני ודניאל מצטרפים!" אור אמר, "מה את הישר קופץ?, אולי הן רוצות ללכת לבד.." דניאל אמר והרגיע את ההתלהבות של אור, "לי אין בעיה.. מה איתך נעמי?" אמרה לי שירן
"אממ.. טוב.." אמרתי וחייכתי "אוקי, אז בחמש כולם להגיע לקניון בכניסה לקומה הראשונה, טוב?" אמר אור
"טוב" אמרתי "מעולה" אמרה שירן "סבבה.." אמר דניאל, הסתכל עליי וחייך..
אחרי היום לימודים הלכתי הביתה ואמרתי לאמא שלי שאני הולכת לקניון עם חברים ובחמש אני צריכה להיות שם.
רצתי לחדר והתארגנתי, שירן התקשרה לי
"הלו? נעמי?"
"מה שירן?"
"איך את באה היום לקניון?, כאילו מה את לובשת?" היא שאלה
"לא יודעת.. ניראה לי עם ג'ינס וחולצה ארוכה.." אמרתי
"מה?, אין מצב שאת באה ככה!, לארגן אותך?" היא שאלה
"אממ.. טוב" אמרתי וגיחכתי
"תבואי אליי בארבע טוב?" הוספתי
"מעולה.." היא אמרה
"בי.." אמרתי וניתקתי..
אמרתי לאמא שלי ששירן באה ושתכין לנו משהו קטן לאכול..
בארבע שירן הגיעה, ועלינו לחדר.
"טוב.. תקשיבי.. זה דניאל!!" היא אמרה לי
"מה איתו?" שאלתי
"ראיתי איך הוא הסתכל עלייך!, את חייבת להיות יפה היום ולהיצמד אליו!" היא אמרה לי בהתלהבות
"רגע רגע.., מה?!" אמרתי בלחץ,
"למה שאני אצמד אליו??" שאלתי אותה, "ראיתי את המבטים שהוא עושה לך.. מה, לא שמת לב??" היא שאלה אותי, "אממ.. לא, לא כל כך.." עניתי לה,
"מזל שיש לך אותי.., אני אארגן אותך" היא אמרה לי..
היא מצאה לי בארון חצאית קצרה שחורה, וחולצה בצבע קרם.. "את זה את תלבשי!" היא אמרה לי,
"זה לא קצת יותר מדי??" שאלתי אותה, "מה זאת אומרת?" היא שאלה, "כאילו.. זה מושקע מדי.. כאילו לאירוע.. לא לקניון.." אמרתי לה
"מה את אומרת??, וזה שאני באה עם שמלה שחורה וחגורה לבנה זה לא מוגזם??" היא שאלה
"כן.. קצת.." אמרתי וחייכתי. "טוב.. צודקת.." היא אמרה לי וצחקנו, החלפתי לג'ינס קרעים קצר, וחולצת בטן לבנה, ושירן לגופיה לבנה שהיא מצאה אצלי וג'ינס ארוך שהיא באה איתו להחלפה..
נעלנו נעלי בובה, והתאפרנו קצת..
כשהגענו לקניון אור כבר חיכה לנו, "איפה דניאל?" הוא שאל אותנו, "חשבתי שהוא בא יחד איתך.." אמרתי לו., "שנייה אני מתקשר אליו.." הוא אמר והתרחק..
"הוא בא עכשיו.." הוא אמר לנו אחרי שניתק..
אחרי חמש דקות דניאל הגיע, והתחלנו להסתובב בקניון..