משהו בין אסור למותר פרק 4

אלינה 24/01/2015 650 צפיות אין תגובות

הגענו לשדה תעופה היה מפוצץ באנשים מכל הסוגים סינים תאילנדים אמריקאים הכל מהכל . הרגשתי באותו רגע מין מועקה חזקה . אני כבר בשדה ואליקוס הזה אפילו לא סמס לי . ישבתי על הספסל ליד הכניסה כשכל המזוודות עדין במונית . עוד בפעם הדמעות הציפו אותי כל כך התביישתי במראה שלי . בטח כולם הסתכלו עלי ואמרו איזה מפגרת . פתאום הנהג ניגש אלי וישב לידי על הספסל . את עוד הרבה זמן תשבי כאן אדומה כמו עגבנייה ? הסתכלתי אליו ואמרתי מה אתה מציעה לי לעשות ? עם רק היית בנעליים שלי היית מבין. אני מבין אותך הוא אמר . בואי נוציא את המזוודות ותחזרי לבית שלך ותשכחי מכל הספור הזה ? הנהנתי בראשי והלכנו למונית . נכנסתי לשדה וישבתי על ספסל ״ המתנה ״ אפשר להגיד . עבר שעה שעתיים והגעה הזמן של הטיסה שלי . פתאום ראיתי את הנהג רץ אליי וצועק חכי ! נעצרתי . שכחת את התיבה הזאת במקרה ? או , כן תודה הוא הושיט לי אותה ובמקרה ידו נגע בידי . הרגשתי מין זרם חשמלי כזה . העניים בננו נפגשו והוא חייך לי חיוך פתאום החיוך שלו נהפך למושלם . באותו רגע לא הבנתי שזה ניצוץ של האהבה ופשוט דלגתי על הקטע הזה . אמרתי תודה בנימוס וזזתי למטוס .
כל הטיסה ישנתי פאק כל הכיף בזבזתי בשינה חשבתי לעצמי . ונזכרתי שאפילו לא הדעתי להורים שלי שאני חוזרת ככה שהצטרך לחזור במונית או רכבת . המטוס נחת וכל הנחיתה פשוט הראש שלי היה מלא במחשבות על אליקוס והנהג הרגשתי מין בלבול מטומטם אפילו דימיינתי את הנהג מחייך עוד פעם . הגענו לישראל והמטוס נחת . פתאום שמעתי קריאות מילנה ? מילנה?! הסתובבתי לאחור וראיתי את אמא שלי עם תיק גוצ׳י ומכנסי רנואר גבוהים עם מגף של קסטרו . אמא מה את עושה כאן ? מה זאת אומקת היא שאלה אותי ? אליקוס אמר שאת חוזרת הבית כי לא כיף לך בלונדון . מה ?! לעזעזעת נראה לו ? הוא דאג להודיעה שאני חוזרת הבית ולא דאג לסמס לי אפילו הודעה אחת קטנה ? מה יש לך ? שאלה אותי גברת אמא שתמיד אוהבת להתערב לי בחיים האישיים . אמרתי כלום אמא פשוט התגעגעתי אליכם מאוד . נסענו הבית מהשדה תעופה הגענו הבית . וואו אני לא מאמינה ! כל כך התגעגעתי אני לא מאמינה שוויתרתי על הבית שלי בשביל גבר בגדן שקרן רודף שמאלות . לפתע ראיתי את סעידה עומדת בפתח של הדלת הייי רצתי לסעידה התחבקנו כמעט שעה . שכחתי לספר שסעידה היא כמו חברה היא מהערביות המודרניות האלה מבינה בחיים . סעידה לא הפסיקה לבכות מרוב אושר וקרא לי כל שנייה חביבתי , אח חביבתי כמה התגעגעתי . עד עכשיו אני לא מבינה מזה חביבתי היא תמיד אומרת לי את זה . משכתי אותה ביד לכייוון של המדרגות . בואי סעידה בואי, יש לי מה לספר לך יש לי מלא מה לספר לך בואי . עלינו למעלה והתחלתי בסיפורים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך