משחק מסוכן – פרק 4

לאחר הליכה קצרה של 5 דקות הם הגיעו למגרש החניה שמאחורי המכולת השכונתית, ששימש גם כמגרש חניה לכל אותם בני נוער בעלי רכבים שבאו לקרבות הרחובות.
הם התהלכו כמה דקות, היא מאחוריו בשקט והוא מלפנים, הולך בצעדים בטוחים ומציץ מדי פעם לאחור, לראות אם היא בסדר. הוא ידע שזו לא הייתה בחירה טובה מצידה אבל בתוך תוכו, הוא שמח. הוא רצה לנסוע איתה. הוא רצה להראות לה שהוא יותר מסתם בחור עם שרירים. במיוחד, הוא רצה להרשים אותה. לתת לה רושם שהוא רק בא לעזור ותו לא.
הם הגיעו אל אופנוע שחור גדול שנראה מסוכן ביותר, כמו בעליו. לילי נרעדה מעט, יודעת שבעוד כמה רגעים היא תהיה על המכונה המפחידה במהירות של 90 קמש ויותר.
"עלי." אמר דייגו והצביע על האופנוע. לילי בלעה את רוקה ובלית ברירה הלכה כמה צעדים קדימה אל האופנוע.
"בואי, אני אעזור לך." אמר לה וניגש אליה. הוא הרכיב אותה בזהירות על הרכב, נפעם משברירותה. ריחה היה משכר, ברגע שהגיע לאפו הוא רק רצה להיצמד אליה, להחזיק אותה בידיו ולהריח את הבושם הלא מוכר שלה.
לאחר שהיא התיישבה בבטחה על האופנוע דייגו התיישב מלפנים. לילי לא הצליחה להשתלט על עצמה והתקרבה מעט אל החום אשר הקרין.
"חבקי אותי." פקד עליה. לרגע לא הבינה מה הוא רוצה ממנה, אולי הוא האמת מתכוון לאנוס אותה?
"את לא רוצה ליפול, נכון?" אמר וצחק מעט. היא הבינה את טעותה והחזיקה בקצוות חולצתו השחורה. הוא הסתכל עליה משועשע, צוחק בתוכו על ביישנותה המתוקה.
"אם תאחזי בי ככה את תעופי אחורה." אמר והרים את גבותיו כאומר 'נראה אותך'. בעדינות מבוישת היא כרכה את ידיה סביב בטנו. דייגו נרעד ממגעה הקר של ידיה, אפילו מבעד לחולצה. הוא רצה שהיא תחבק אותו חזק, שירגיש אותה נצמדת אליו, שידע שגם היא רוצה את זה.
"קחי." אמר ומסר לה את הקסדה. היא שמה לב שהוא בעצמו לא חבש קסדה והרהרה בדבר. מה יקרה אם יעשו תאונה? איך היא תרגיש כשהוא יפגע והיא תישאר בריאה?
"אני אהיה בסדר, אל תדאגי." אמר כאילו קרא את מחשבותיה. היא הנהנה מעט והוא הדליק את האופנוע.
כאשר התחילו לנסוע היא סוף סוף הבינה למה כל כך דאג שתחבק אותו. המהירות שבה נסע הייתה גבוהה והיא הרגישה שהרוח מעיפה אותה אחורה. בהחלטה פזיזה היא החזיקה חזק בו, יודעת שהוא גלגל ההצלה היחידי שלה בנסיעה הזו.
"הגענו." אמר לאחר כמה דקות, שמבחינתה נראו כמו נצח. היא הורידה את הקסדה מראשה והחזירה לו בידיים רועדות. שערה נפרע אך זה לא הפריע לה, מאז ומתמיד היה פרוע. היו פעמים שהיא חשבה שהיו לו חיים משלו.
"את בסדר?" שאל בשמץ של דאגה שהחביא בתוכו הרבה. היא הנהנה מעט ונכנסה דרך השער של הבניין שלה. לפני שהיא נבלעה בתוך הבניין היא נופפה לו בעדינות, חיוך של תודה פרוס על פניה.
דייגו הנהן אליה והרים את ידו לשלום. הוא הסתכל עליה נכנסת מבעד לדלתות ולבו הוחמץ. הוא רצה להרגיש את ידיה עוד פעם כרוכות סביבו, כאילו הוא המושיע שלה.
צלצול הפלאפון שלו העיר אותו מהרהוריו על עיניה התכולות שהסתירו בתוכן עולם שלם. הוא ענה למכשיר ברוגז: "הלו?"
"נהנית מהנסיעה?" שאל אותו קול בס עמוק שדייגו הכיר יותר מדי טוב.
"מה אתה רוצה? חשבתי שגמרתי עם זה. החוב שלי נגמר." אמר בתוקפנות. הוא לא התכוון להיכנס למשלוחים שלו עוד פעם.
"עבודה אחת אחרונה." אמר הקול, פוקד על דייגו כאילו זו האחריות שלו.
"לא."
"דייגו, שנינו יודעים שאתה תעשה את העבודה הזו גם אם אתה רוצה או לא. זה התפקיד שלך, זו לא הבחירה שלך." אמר בשלווה סמכותית.
"אני אמרתי לך שאני מסיים עם זה!"
"היא בת 17, תמימה לחלוטין, הטרף המושלם." דייגו דמיין את חיוכו האכזרי של דיימונד, קול הבס העמוק אשר במשך שנים היה ממונה על דייגו. הוא היה אכזרי כמו שמו, דיימונד, השד. רבים קראו לו גם השטן כי דרך פעולותיו היו ממש כמו דרכי השטן. רבים מעובדיו היו משועבדים לו, נשמתם שייכת לו ללא רצונם. דייגו היה אחד מהם אבל החליט שהוא לא רוצה לעשות זאת. הוא רצה לחיות חיים נורמליים, ללא שום קשר לעבודות המלוכלכות שפעם היה עושה.
"אני לא עושה את זה."
"אתה תעשה את זה. אתה תעשה את זה בגלל שאתה לא יכול לסרב לי."
"למה? מה אתה כבר יכול להציע לי?"
"היו שמועות שאתה רוצה לקיים חיים אנושיים."אמר בנינוחות, כאילו הם מקיימים שיחה על סדר היום שלהם מחר.
"אז?" סקרנותו הבריאה של דייגו התעוררה לחיים.
"אני יכול לגרום לזה לקרות."
"אתה לא." אמר דייגו וכיווץ את עיניו.
"מתי בפעם האחרונה לא קיימתי מה שהבטחתי?"
דייגו הודה בפני עצמו שדיימונד מעולם לא הבטיח ואכזב. תמיד קיים, הכול קיים.
"מה אני צריך לעשות?" אמר לבסוף בתבוסה. יותר מכל הוא רצה חיים אנושיים. הוא רצה להיות נורמלי, כמו פעם.
"כמו שאמרתי, יש נערה צעירה שלפני כמה רגעים אתה הסעת אותה לביתה. אני מניח שאתה מכיר אותה. אתה לא תעלה כל אחת לאופנוע היקר שלך. אחרי הכול, הוא היה הפרס לאחר העבודה הראשונה שלך." לבו של דייגו קפץ לגרונו. איך דיימונד קשור ללילי?
"מה… מה איתה?" קולו רעד מעט, הוא קיווה שדיימונד לא שם לב.
"היא המטרה."