משנאה לאהבה? פרק 5(:

אותי. אופס?
פרק 5:
"למי אמרת איכס?" שאלה אחת הבנות בקול פרחי כזה
"אני חושבת שלך.. לא.. שניה.. כן לך אמרתי איכס, וגם לכם" חייכתי חיוך מאולץ כזה
"חדשה אל תעופי על עצמך" אמרה
"ראיתם מזה כולה יומיים פה וכבר נתנו לה שם 'החדשה' עלאק" אמרה אחת מהם
"לפחות לי אין שם של שרמוטה או זונה, לעומתכם" אמרתי ואביאל ובר התאפקו לא לצחוק
"תרגיעי שמעת?!" צעקה
"לא לא שמעתי.. את יכולה לחזור על זה?!"
"תרגיעי!!!" צעקה
"לא רוצה"
"יובלי.. מה קרה כבר שכחת את הימים הטובים שלנו?" שאלה את יובל מה היא קשורה
"איזה ימים תזכירי לי?" אמרה יובל ושיחקה את עצמה חושבת ואני רק צוחקת
"טוב נו הגיוני שאף אחד לא יזכור אותך" צחקתי
"מיצינו להיום?!" שאל אביאל ותפס לי את היד
"שתחרר טיפש" אמרתי והשתחררתי מאחיזת היד שלו ואני ויובל נכנסנו לכתה.
אני התיישבתי ליד יובל ואז המעצבנות האלה נכנסנו לכתה והיו אדומות אני רואה שממש מפחדים מהם פה. המורה נכנס לכתה והקריא שמות והתחיל ללמד את השיעמום הזה שלו.
"כאילו מישהו מקשיב לו" אמרתי ופיהקתי
"מה אמרת?" שאל אותי המורה
"כאילו מישהו מקשיב לך" אמרה הילדה שרבתי איתה. זונה.
"אני מניח שאת אוהבת נורא את הספרייה" אמר
"אל תשאל כמה" אמרתי
"יופי, אז הפעם תלכי למנהל ואל תחזרי בלי אישור" צעק והצביע על הדלת.
יצאתי מהכתה ונכנסתי לחדר המנהל, התיישבתי על הכיסא וחיכיתי שהוא התפנה אלי.
"בוקר טוב.. אממ.." אמר ושכח את שמי
"תאיר" אמרתי
"כן.. בוקר טוב תאיר מה קרה?" שאל
איזה סנילי אמאלה.
"המורה הוציא אותי מהשיעור" אמרתי
"למה?" שאל ובכלל לא התעסק בי
"כי אמרתי משהו לא במקום"
"טוב.. אין לך אישור להכנס לכתה תלכי תשבי איפשהו" אמר והמשיך לכתוב דברים
"או..קי?" אמרתי ויצאתי ממשרדו.
חזרתי לכתה ואמרתי למורה שאין לי אישור להכנס, הוא אישר לי והלכתי לשכב על הדשא בחוץ, שמתי את התיק על הדשא ושכבתי ועצמתי עיניים.
"היי" נשמע קול אפילו לא פתחתי עיניים
"היי היי" אמרתי והסתובבתי לצד השני
"למה את לא בכתה?" שאל הקול, רגע הוא מורה?!
"לא המורה לא ברחתי" אמרתי וקמתי וראיתי תלמיד ולא מורה.
"חשבתי שאתה מורה" צחקתי
"שמתי לב" חייך והתיישב לידי.
"אז מה את חדשה?"
"לא שמים לב?" חייכתי
"אי אפשר לשכוח את מה שעשית למאי היום" צחק
"מי זאת מאי?"
"ההיא שרבת איתה" אמר
"אה היא.." נאנחתי.
"האקסית שלי" גיחך
"איך סבלת אותה?"
"סבלתי.. גיליתי בסוף שהיא בכלל לא רוצה אותי אלה את חבר שלי, עלאק חבר.. אביאל מכירה?"
"לצערי כן"
"אז הוא"
"ואתה.. אתה עדיין אוהב אותה?"
"כבר לא" חייך חיוך גאה
"והיא ואביאל ביחד?" לא יודעת זה סיקרן אותי
"לא, אביאל לא מעוניין בקשר הוא אוהב להנות מהחיים. קוראים לו המחליף" צחק
"המחליף?" שאלתי כלא מבינה
"כי הוא מחליף בנות כמו גרביים"
"אני לא בטוחה בכלל שהוא מחליף גרביים" צחקתי
"גם אני לא" צחק
"את שמך אני עדיין לא יודע" חייך
"תאיר"
"שון" חייך
בינתיים שון ישב לידי בחוץ והמשכנו לדבר, נתתי לו תמספר שלי והוא הבטיח שנדבר בוואצאפ.
בסוף הלימודים המעצבנים האלה, חיכיתי ליובל וחזרנו לחדר.
"מה קרה בינך לבין מאי הזאת?" שאלתי והיא נהייתה אדומה
"סתם, לא משהו חשוב"
"אני מתעקשת" אמרתי שוב
"אהבנו אותו בחור, והיא רצתה להתנקם על זה שהוא אוהב אותי ולא אותה ואמרה לבר צרפתי הזה להתחיל איתי וזה… וככה יהיה לה קל יותר להגיע להוא" אמרה
"ומי זה ההוא הזה?" שאלתי
" שון אברהמי" אמרה
"אה אני מכירה אותו" אמרתי
"מאיפה?!"
"ישב איתי היום בחוץ" חייכתי
"הוא כזה חמוד נכון?!" אמרה מרחפת
"כן.. הוא חמוד, את אוהבת אותו?" שאלתי
"כן, קצת" אמרה
"ולמה אתם לא ביחד?!"
"כי… אנחנו לא ממש בקשר" אמרה
"או יובי, הכל יהיה בסדר מבטיחה לך!! הוא יבין כמה מדהימה את!" חייכתי וחיבקתי אותה
"זה בחיים לא קרה לי" אמרה
"קרה מה?"
"שהכרתי ילדה כזאת מדהימה בשלוש ימים" חייכה וחיבקה אותי.
"גם לי לא!!" חייכתי
נכנסתי להתקלח ולבשתי טייץ שחור וגופיה שחורה, כפכפי הוואינס לבנות וקוקו בשיער.
אני ויובל ירדנו לחדר האוכל והתיישבנו בשולחן עם ליעם,רוי ודור.
"אהלן חברים" חייכתי
"לא התרענו הרבה זמן" חייך דור
"כן, חבר שלי בא לבקר אתמול" חייכתי
"מה את אומרת" חייכו
"שמענו מה עשית היום" צחקו
"מי שישמע" צחקתי
"סוף סוף מישהו העמיד תמגעילה הזאת" אמרה יובל
ראיתי את אביאל וחברים שלו יושבים שולחן לידנו, נמאס מימנו נמאס.
"שון שון אח שלנו, בוא שב איתנו" צעק ליעם ויובל הפכה לאדומה שוב.
"וואי ליעם למה?!" שאלה יובל
"ככה" צחק כנראה גם הם יודעים
"מה קורה?" חייך שון והתיישב בשולחן.
"היי" חייכתי
התחלנו לאכול ולצחוק ואז מאי באה והתיישבה על אביאל, עיצבן אותי שהוא זרם איתה במקום להעיף אותה!! המשכנו לאכול וכל הזמן שאנחנו צחקנו כל השולחן של אביאל הסתכל עלינו.
"יותר מדי עיניים" אמרתי
"כן אה" אמר רוי
"לא סובל אותם" אמר דור
"כולם ככה" צחקה יובל
"בואו נשב היום בערב" אמרתי
"יאאלה מתאים אצלי בחדר, במילא אני לבד" אמר שון
"סגור" חייכתי
"אוקי" הסמיקה יובל איזה חמודה .
חזרנו לחדר היום עבר פשוט מהר, נכנסתי להתקלח ושמתי ג'ינס שחור נמוך וחולצה של אדידס.
שיובל סיימה להתארגן, הצטלמנו קצת והעלתי לאינסטגרם ולפייס בוק, לא בדקתי כמה לייקים עשו לנו זה לא מעניין אותי. יצאנו לחדר של שון, זה כולל לעבור במגורי הבנים, ועם יש שמה מורה הלך עלינו.
"לאן אתם הולכות בובות?" שאל בר צרפתי ועוד חבר שלו
"מה אכפת לך" אמרתי והמשכנו ללכת
"למה את לא זורמת" שאל ותפס בידי
"ככה" אמרתי והזזתי את ידי והמשכנו ללכת
"אולי תשחרר כבר?!" צעקה יובל
"יובלי.. מאיפה האומץ פתאום, אני וראה שהחדשה העלתה לך תבטיחון"
"כן סבבה, עכשיו לך" אמרה
פתאום רוי ודור נעמדו לידינו ממש מצילים!!!
"תראו יש פה שתי בנות, ארבע בנים של שתיים יקחו אחת סגור?"
"מה?!" צעקתי
"כן מאמי את לא חזקה כמו שאת חושבת" אמר ותפס בידי אבל דור העיף לו אגרוף.
"פעם הבאה תלמד שלא מתעסקים עם בנות" אמרתי ובעטתי בו, החבר שלו מרוב פחד ברח, ואנחנו המשכנו לחדר של שון, נכנסנו לבפנים היינו אני,יובל,שון,ליעם,רוי ודור. דיברנו צחקנו וקצת שתינו, קצת. פתאום הייתה דפיקה על הדלת, אני הלכתי לפתוח
"כן?" שאלתי והייתי בהלם, חצי ילדים מהפנימייה נעמדו מול העיניים שלי.