מתאהבת כשיש לי חבר פרק 3
יצאתי מהבית והלכתי ברגל לבית של עדי חשבתי למתוח אותה וזה יעני שאני אומרת שאני טסה לחול פחח כן רק אני אטוס לחול , אני לא מאמינה שאני צריכה לעזב כוסעמק גם כן פנימייה בטח כולם יהיו שם צפונבונים מתנסים. אנלי כוח לכל החרא הזה אני רוצה להשאר פה , אני מכירה את כולם פה ועכשיו אני צריכה לעבור ולהכיר אנשים חדשים זה מבאס , להתחיל מ0 , הדם שלי רותח מה עבר לאמא שלי בראש שהיא רצתה להעביר אותי לפנימייה כן אני לא התלמידה הכי טובה אבל בגלל זה ? כוסעומו היא יכולה לקפוץ לי.
נקווה שהאנשים שם יהיו חמודים , מה שבטוח אני הולכת לעשות למורים שם תמוות חשבתי בזדוניות וחיוך קטנטן עלה על פניי.
לא שמתי לב וכבר הייתי מול הבית של עדי,דפקתי על הדלת ותוך כמה שניות עדי פתחה אותה
"עדי "אמרתי בעצב וקפצתי עליה עם חיבוק
"חיים שלי מה קרה? "היא אמרה בדאגה ואני התחלתי לבכות אין אין שחקנית ! אבל אני חושבת שכמה דמעות משם היו אמיתיות
"אני אמ … כאילו ..הולכת .. לאממ."לא ידעתי איך לנסח אתה זה
"אני טסה לאירופה , אימוש מצאה שם עבודה ואנחנו צריכים לעבור" אמרתי עדיין בתוך החיבוק
"מה??" היא צרחה והתנתקה מהחיבוק
"כן.. מה אני הולכת לעשות ?" אמרתי מוסיפה עוד קולות של בכי כדי שזה יראה אמין
"פאק את רצינית ?"היא אמרה ועצב עלה על פניה
"לא" אמרתי מתפוצצת מצחוק מנגבת את הדמעות
"זונה הבהלת אותי "היא אמרה נותנת לי מכה קטנה
"התכוונתי לחצי ממה שאמרתי .. אני עוזבת … אמא שלחה אותי לפנימייה היא במרחק שעתיים מפה " אמרתי משפילה מבט,דמעה נפלה מעיניה היא ראתה את הרצינות בעיניי היא ידעה שזה לא עוד תכסיס
"מה אנחנו הולכות לעשות ?" היא אמרה מוחקת את דמעותייה
"קניות? ניסיתי להעלות חיוך קטנטן
"פגרת טוב בואי נעשה קניות נשכח קצת מהעצב הזה" היא אמרקה מנסה להחליף נושא כדי שאני לא אהיה עצובה
**
"דידי אני אדבר איתך מחר אני הולכת לסיים לארוז" אמרתי מחקבת אותה ומנופפת לה
תגובות (3)
כדי לך להמשיך
כן כדי לך ואני עם שני כדי לך גם להמשיך
היייי יש לי סיפור חדש אשמח אם תקראי ותגיבי מה דעתך עליו :)