מתבגרים – פרק 3

"בא לכם נזמין פיצה?" שאלה רוז את כולם שאנחנו מסתובבים בעיר
-"למה להזמין, יש כאן בעוד 4 רחובות כאן פיצריה, נלך לשם" הציע שון
"אני לא יודע מה איתכם אבל אני מעדיף שווארמה" אמר ליאם מביט בדוכן של דיוויד ממול
"אני עם ליאם" אמר לוק
"אממ.. אני מעדיף פיצה" אמר בן וכולם הביטו בי.
-"פוסטר?"
"מה את מעדיפה?" שאלה אותי רוז
איזה מלחיצים "פיצה"
"אז יאללה אני מזמין" אמר בן
-"מצויין אז פיצה" השיב ליאם והתקדמנו

"ליאם אכלת 4 וחצי חתיכות" הביטה רוז בליאם ופניה המומות, שתנסה לחיות איתו.. הילד הזה מחסל אוכל עוד לפני שהוא מוכן.
-"מה זה משנה בן משלם" וטפח מעט על בטנו
"אמרתי אני מזמין לא משלם" אמר בן
-"מה? ככה יא בן זונה, ככה?"
"ככה" הרים מצח
"טוב בואו נשלם ונעוף מפה אני משחק מחר" אמר לוק
"במה משחק?" שאלתי.
-"בביצים" סינן בן
"יש לי משחק כדוגל מחר נגד מכבי"
-"אחי באמת נראה לך שתהיה שחקן, בשביל להגיע לרמה של מסי אתה דבר ראשון צריך להיות טוב" אמר שון.
"יאלה כוסיות בואו בואו הביתה" קם לוק מעט מרוגז וכולנו אחריו

אני וליאם חזרנו הביתה וכל אחד התפצל לחדר שלו. סיימתי להתקלח, לבשתי פיג'מה ונשכבתי על המיטה והתחברתי לוואטצאפ.
'לילה טוב קופה' קיבלתי הודעה מלוק
'לילה טוב יצור' השבתי
'מה עושה מחוברת ב-00:00?' קיבלתי הודעה מליאם. דפוק.
'מה שאתה עושה מחובר ב-00:00'
'את באמת עושה את מה שאני עושה?'
'שנינו על המיטה מחוברים לוואטצאפ וכמו שני מפגרים מתכתבים כשמטר מפריד מול החדר שלך לחדר שלי'
'לכי לישון'
'אחריך'
-אחי החמור התנתק\ה-
התנתקתי גם אני וקמתי לכבות את האור בחדר וחזרתי לשכב על המיטה.
אוך מה זה הרעש הנוראי הזה לעזאזל! אני לא מצליחה להירדם!
"טיפ….. טיפ….. טיפ….. טיפ….."
הכרחתי את עצמי לקום לבדוק את זה והתקדמתי לכיוון הרעש שנשמע מהמקלחת "אחד בלילה רבאק לאנשים יש לימודים מחר!" שמעתי את ליאם צועק מתקדם למקלחת "תפסיקי!" העיר לי.
"מה תפסיקי מה? זאת לא אני זה בא מהתקרה של המקלחת"
"לא.. לא.. לא.. " נאנח ליאם מבחין במה שקורה "התפוצצה הצינרת" הוסיף.
"איפה אמא?" שאלתי אותו ולקחתי דלי, שמתי אותו מתחת למים ובתוכו הנחתי מגבת קטנה שהמים לא יעשו רעש.
"איפה אמא?" חזר על השאלה שלי "אמא אצל בוב ולכי תדעי באיזה תנוחה הם נמצאים עכשיו"
"איכ ליאם איכ!" איווו!! עכשיו דמיינתי את זה, כרגע לא צריך כבר טיפות מים שלא יתנו לי להירדם.
"טוב הדלי הזה יספיק עד שנקום" אמרתי לו והלכתי לחדר "אתה בא?" שאלתי אותו שראיתי אותו בוהה בטיפות מיים שנופלות "כן, כן אני בא"

~בוקר והספקתי כבר להתלבש, שמתי חולצת בית ספר לבנה ומכנס טרלינג בויפרנד שחור.
פיזרתי את שערי הגולש ואת הפוני לקחתי הצידה.
"בוקר טוב" ירדתי למטה רואה שכבר ליאם יושב באי עם צלחת קורנפלקס"בוקר חרא" השיב לי חזרה
"תו..דה, נראה לי" אמרתי פותחת את המקרר מוציאה חלב "אני שונא אותה! שונא!"
"את מי?" שפחתי קורנפלקס לצלחת
"את אינגריד"
-"המורה למדעים?"
"כן"
-"מה איתה?"
"הזין הזאת רק הבוקר שלחה את התאריכים למבחן מיצב"
-"מתי הוא?" שפחתי את החלב וליאם הלך להניח את הצלחת שלו בשיש
"עוד 10 ימים, את קולטת מה זה עוד 10 ימים? בחיים אני לא אצליח לחזור על כל החומר.. ומילא זה היה מיצב פנימי, זה מיצב חיצוני!"
-"רציני? וואו היא לא נורמאלית!"
"כן אני יודע, ואני חייב להוציא ציונים טובים אחרת לא יקבלו אותי לפנימייה.. רגע, אבל לכם גם יש מיצב, זה לכל השיכבה"
-"ממ.." הוצאתי את הכף מהפה "לא שמעת? אנחנו באותו יום לא נהיה בבית הספר, אנחנו נלך למוזיאון, המיצב שלנו יהיה חודש אחריכם"
"גמרת?" שאל אותי מצביע על הצלחת
-"אומרים סיימת, וכן" קמתי להניח את הצלחת
"מה ההבדל?"
-"שתגדל תבין" אמרתי לוקחת את התיק "אתה בא?"
"אני בא" לקח את התיק ויצאנו מהבית "אההה הבנתי, חחחח דפוקה" צחקתי על הדילאי שלו והתקדמנו לתחנות.
"אני הולך עם לואי נדבר אחר כך" אמר לי ליאם.
הבית ספר זה 10 דקות הליכה אבל אני עדין מעדיפה ללכת באוטובוס.
"שרלוט, בוקר טוב" אמר בן כשהגעתי לתחנה "בוקר טוב, בן"
"שמעת?" שאל.
-"שמעתי מה?"
"מה לא שמעת?"
-"לא שמעת מה??"
"יא אלה איך לא?"
-"נו בן חלאס לא על הבוקר, מה שמעתי?"
"דיאנה ואמילי חברות"
-"נו בסדר את זה כולם יודעים" סיננתי לעברו והנחתי את התיק
"התכוונתי, חברות חברות"
-"מה חברות חברות?"
"יש להן איזה קטע"
-"דיי, תשבע! אין מצב! איך אתה יודע?!" פאק! אמילי ודיאנה הן כביכול 'מלכות השיכבה' והן חברות עוד מהגן אבל בחיים לא הייתי מנחשת שהן אבר יהיו יחד.. זאת אומרת.. יחד יחד
"הנרי ראה אותן מתנשקות וצילם, ושניסה לשלוח את זה לי הוא בטעות שלח את זה לכל אנשי הקשר שלו.. חצי מהשכבה שם" וואו!
-"וואו!"
"וזה לא הכל"
-"מה לא הכל?"
"מה לא שמעת?"
-"נו חלאס עם הלא שמעתי, מה לא הכל?
"לוק" לוק?
-"ממ.. מה..מה עם לוק?"
"בבית חולים"