מתחת לאדמה פרק 10 :^)

כמו פלאה האזעקה הפסיקה והאורות הפסיקו להבהב
"יקירתי את נראת לחוצה " הוא אמר והקול שלו היה ארסי אך רגוע .
"אני … טוב … " לא ידעת מה לומר ברחתי מהכלא והעמדתי פנים שאני משוגעת מה אני כבר יכולה להגיד ?
"יש לי הצעה בשבילך " הוא אמר לאחר כמה שניות של הרהורים ." אני צריך משהי כמוך בצבא שלי " .
צבא ? ידעתי שלמלכים של המפלסים יש שומרים אבל לא צבא את זה יש קר למלך שנמצא למעלה .
"אני … אני לא מבינה " אמרתי וניסיתי למשוך כמה שיותר זמן ממש לא חשבתי על ההצעה הזאת ברצינות .
"יקירתי יש לי קשרים אני יכול לארגן נגיד …. שתפגשי את אביך " חטפתי שוק .אבא שלי מת ידעתי את זה
"א… אבא שלי מת " אמרתי בהחלטיות לא רציתי שלטיפוס השפל הזה יהיה יתרון עלי .הוא רק חייך .
"את לא מבינה יקירתי זה לא עניין של יתרון זה עניין של לעזור לך לקדם את המטרות שלך " הקול שלו השתנה הוא היה מוזר ונשמע כאילו הוא מבין את הכאב שלי .הכאב שלי לראות שוב את אבא שלי.
"מאיפה אתה ,אדוני המלך ,יודע מה הן המטרות שלי? " הקול שלי הפך החלטי ,מאוזן ,יציב .אסור היה לי להישבר עכשיו .יש לי משימה לבצע .
"יקירתי אני יודע הרבה מאוד דברים .אני יודע שאת רוצה למצוא את אביך .להציל אותו .ולראות את אור השמש .אני יכול לארגן בשבילך את הדברים האלה ….עם תצטרפי לצבא שלי " שפתיו התעקלו לחיוך .ובדיוק אז שעמדתי להישבר לוק בא והציל אותי .
"היי אתה…. " שומר אחד רדף אחריו והוא נראה לחוץ
"בואי …" הוא קרא לעברי ואחז בידי בחוזקה .לאחר מספר שניות היינו מחוץ לארמון אבל לא מחוץ לחומה שסביבו. התחבאנו בצילה .
"מה קרה שם ?" שאלתי אותו בלחש אחרי שהתאוששתי
"אמ… עזבי זה סיפור אורך שמזכיר לי חוויה טראומטית שאני ממש לא רוצה לזכור " הוא אמרה ומיד אחר כך שניינו פרצנו בצחוק שהפיג את המתח .
אבל בתוכי ידעתי שאני חייבת להחליט באיזה צד אני .וידעתי שהמלך יכול להשיב לי את אבי ולתת לי את מה שאני רוצה יותר מכל לראות את אור השמש.
לאחר כמה דקות שנראו כמו נצח יצאנו מיצלה של החומה והתחמקנו אל מחוץ לתחומו של הארמון שם שומריו של המלך לא יכלו לפגוע בנו אבל עדיין צריך לשמור על פרופיל נמוך .
העפתי מבט אחרון לאחור ומבטי נתקלו בעיניו השחורות והעמוקות שהביטו בי .
המלך לא הלשין עלי .
הייתה לו תוכנית ……