bar848
לעולם אל תאבדו תקווה כשזה נוגע לאהבה. האהבה הנכונה תבוא אליכם.

מתפללים לאהבה פרק 14 ואחרון!

bar848 07/11/2015 706 צפיות אין תגובות
לעולם אל תאבדו תקווה כשזה נוגע לאהבה. האהבה הנכונה תבוא אליכם.

זה היה יום חמישי, יום שאני אמורה לסיים בו בחמש את בית הספר. בדיוק שאלתי את ניצן מה השעה והוא אמר "12" נשמעו התפעלויות ומהשער הקרוב לשכבה נכנסו יובל אושרי ועומר, מהשכבג. הם כולם לומדים בכפר, "למה הם באו לקיבוץ?" שאלתי את עצמי בלחש. כשעיניו של אושרי הבחינו בי יושבת על הדשא הוא חייך חיוך ענק והתקדם לעברי במהירות. נעמדתי ועוד לפני שהספקתי לנער את שאריות הדשא מהתחת שלי הוא אחז במותני חזק ונישק אותי אל מול כולם! הייתי מאושר כי הייתי עם אושרי וכי לא אצטרך לעדכן את כולם, רק לענות על השאלות החטטניות שלם: "מי זה?" "הוא חבר שלך?" "איפה הכרת אותו?", אני אענה בנימוס ואשמח למרות שזה מעצבן כי אני אוהבת להשוויץ בו ואני אוהבת אותו.
כשסיימנו להתנשק הבטתי למעלה אליו וחייכתי "שלום!" אמרתי. "שלום!" אושרי השיב וצחק…
אני: "מדוע זכיתי לביקור החגיגי הזה?"
אושרי התקרב אל אוזני ולחש לי : "יש לי הפתעה בשבילך" התלהבתי ושאלתי "אוו איזו הפתעה!?!?"
אושרי תפס את ידי קירב אותה אליו ואמר "בוא נחפש מקום שקט כולם לוטשים בנו עיניים" אנחנו מתקדמים מחפשים ספסל פנוי ואני סורקת בזריזות את פני השכבה, לא היה אחד שלא בהה בנו בקנאה כולל כל החבורה שלי שלא היה לה מושג שיש לי חבר ומי זה אושרי בכלל, כי בחרתי לא לספר להם.
עמדנו מתחת לכיפת הפסיפלורות המוצלת. ניסיתי להושיט את ידי למעלה כדי להגיע לפסיפלורה אבל זה היה גבוה מידי, אושרי הרים יד וללא מאמץ הגיע לפסיפלורה וקטף אותה עבורי. "תודה" אמרתי והתחלתי לשחק איתה בידים .
אושרי: "אז כמו שאמרתי יש לי הפתעה קטנה. "
אני: "זה בסדר גמור אני אוהבת הפתעות, כל עוד הן טובות"
אושרי חייך חיוך ממזרי ושלף משהו מהכיס, כשיצא לי להבחין בידו יותר טוב ראיתי שני כרטיסי אוטובוס.
אני: "לאן"
אושרי: "חופשה"
אני: "איזו חופשה יא משוגע חחח?!?!"
אושרי: "חשבתי שאת אוהבת את אילת" אושרי הסתכל אלי וידע איך אני אגיב.
התחלתי לצרוח ולהתלהם קפצתי עליו ונישקתי אותו חזק!
אני: "איךך אילת?"
אושרי: "אני יודע שאת אוהבת"
אני: "כמובן! אבל מה נעשה כשנגיע??"
אושרי: "את תראי כשנגיע"
אני: "ומה אם ההורים שלי?"
אושרי: "סגור העניין את רק צריכה לארוז זריז ונצא."
אני: "היום?!?"
אושרי עכשיו! עכשיו!" הוא צחק
רצנו לכיתה וכבר התחיל השיעור. התפרצתי אליו ולקחתי את התיק שלי. אמרתי לסיגל חברתי הטובה ולשולחן שאני נוסעת ולא הספקתי לומר לאן. אושרי חיכה לי בפתח הדלת, גבוהה וחתיך כמו שאני אוהבת, וכשבאתי לצאת איתו המורה שאלה: "לאן זה?"
אושרי אמר "לאילת" ברחנו בציחקוקים והשארנו כיתה מתפאלת ומקנא.

נכנסנו כולנו לאותו של יובל. ישבתי מאחור עם אושרי כשאנחנו מחבקים ידיים ויובל ועומר ישבו מקדימה ושאלו : " נו אז מה?? הפתיע אותך הבחור שלנו??", "הפתיע הפתיע!" השבתי בהתלהבות.
הם חיקו לי בכניסת הבית בזמן שארזתי תיק. לקחתי את מיטב בגדי הים שלי ואת התחתונים הסקסים שלי נפרדתי מהכלבים וחזרתי לאוטו. נסענו לבאר שבע, יובל ועומר הורידו אותנו בתחנה מרכזית ונפרדו לשלום.

כל הנסיעה ישנתי עליו ושמענו מוזיקה טוב מהטלפון שלי באוזניות. שנינו מחויכים ומאוהבים ואני מרגישה כאילו כל היום הזה רק מתגשמים לי עוד ועוד חלומות.
כשירדנו מהאוטובוס חיכה לנו דוד של אושרי שגר באילת. הוא לחץ לו את היד והכיר לו אותי יפה. לחצתי את ידו ואמרתי "נעים להכיר" בחיוך. "יפה חברה שלך אושרי, וחמודה. הצלחת" הסמקתי ואושרי חבק אותי אליו. הוא הסיע אותנו לאחד מהחופים הצפוניים היפים ביותר של אילת שהיה כמעט ריק, שם חיכה לנו מאהל מהמם עם אוהל שבתוכו מזרון מחוץ לאוהל היה שולחן קטן עם מלא פירות ומיטות שיזוף. זה היה מושלם.
דוד שלו נפרד מאיתנו לשלום ואמר "אם אתם צריכים משהו, כל דבר, אני זמין" נופפנו לו לשלום ואמרנו תודה. כשהוא הסתלק קפצתי על אושרי חיבקתי אותו עם רגלי כל נתלתי עליו ונישקתי אותו.
החלפנו שנינו לבגדי ים ונכנסנו למים המושלמים והנעימים של אילת. התחבקנו והתנשקנו במים התחמקנו מדגים וצחקנו. זה היה מושלם. :)
כשהתחיל להחשיך התלבשנו יפה . אני בשמלתי הוורודה והוא בשרוואל הבוב מארלי שלו, ונסענו לטיילת. אכלנו פרוזן יוגורט על החוף החשוך מחובקי ידיים, ראשי נשען עליו והוא נישק אותו מלמעל ואמר לי "אני אוהב אותך מור"
הצמדתי את מצחי אל מצחו כשאפינו נפגשים מצמצתי מצמוץ ארוך ואז הבטתי בו טוב טוב חייכתי ואמרתי "אני אוהבת אותך אושרי" והתנשקנו וחזרנו לחיבוק.

אושרי הוא אהבתי הראשונה, ואני אוהבת אותו חזק מאוד. כל היום חושבת עליו ורוצה להיות איתו. אני רוצה להיות בזרועותיו כל היום ולאהוב אותו. זאת היא תפילתי. אמן


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך