מתפללים לאהבה פרק 6
אני בבית צועדת הלוך ושוב מרחק של עשרה מטרים. מחכה שהשעון יראה כבר וחצי כדי שתבוא לאסוף אותי .
אתה מתקשר ואני עונה :"את מוכנה? אני יוצא מהבית" "בטח רק תבוא כבר!" אני עונה לך "אני לא יודעת עוד כמה זמן אוכל לחכות…"
אמרת שזו הפתעה והגענו למרינה באשקלון. רצנו על החוף יחפים. באיזה שהו שלב תפסת לי את היד משכת אותי אליך לחיבוק קרוב ושראשינו צמודים, מביטים אחד בעיניים של השנייה. ואז מתנשקים. לא זוכרת את עצמי מאושרת ככה בחיי. כבר לא בתולה מסריחה אלא מאוהבת קשות.
כשהשמש התייאשה והחלה לרדת אמרת שהולכים לאכול. כל התמונות מאותו יום אתך, אנחנו צוחקים ויש לנו חיוך על הפנים.
במסעדה ישבנו קרוב קרוב. האוכל היה מיותר רק היינו צריכים אחד את האחת. כל מי שעבר היה מוקסם או נגעל מרוב מתיקות.
אושרי: "אם הייתי שיהיה כל כך כיף איתך הייתי עושה את אותם הדברים גם בכיתה ה'"
אני: "חחחח עדיף מאוחר מאף פעם לא"
תגובות (0)