" מתפלל שזה חלום ואתה זה שתעיר אותי " – פרק 1

״ אני אוהב אותך ואני בחיים לא יפסיק לאהוב אותך ״ הוא אמר ונשק למצחי ..
״ אני אוהבת אותך ואני מתגעגעת תחזור בבקשה עומר אף אחד לא מבין אותי כמוך ״ עניתי לו והתחלתי לבכות , לאט לאט האור שהיה סביבו התחיל לגדול והוא התחיל להתקדם לעברו , הבטתי בו בחוסר אונים לא מבינה לאן הוא הולך ..
הוא עצר פתאום הסתובב וחייך אליי ..
״ אני מצטער שחף ״ הוא הלך לעבר האור ומשם פתאום הכל החשיך .
״ שחף קומי בוקר יש לך בצפר ״ מישהו העיר אותי מהסיוט , כבר חודש שאני חולמת עליו על עומר , עבר שנה מאז הוא נהרג ואני לא מצליחה להתגבר עליו על אחי הגדול .
״ אמא אפשר להשאר בבית היום ? ״ שאלתי את אימי הדמעות חנקו לי את הגרון
״ מה קרה את חולה ? ״ אימי שאלה אותי בדאגה .
״ חלמתי עליו שוב אמא ״ השבתי , ודמעה זלגה לי על הלחי דמעה בודדה ובוגדנית .
״ שחף אני מבינה את הכאב , גם לי לאבא ולאחים שלך כואב אבל עומר לא היה רוצה שנשאר תקועים בדיכאון ״ היא ענתה וליטפה את שיערי .
״ אני יודעת אמא , אבל בבקשה רק היום ״ הבטתי בה במבט מתחנן .
״ בסדר , אבל רק היום ״ היא נשקה למצחי והתקדמה אל עבר דלת החדר ופתאום עצרה ואמרה ..
״ הוא אוהב אותך והוא נהרג בידיעה שהוא הגן ושמר עלייך ״ היא חייכה וכיבתה את האור בחדרי .
חיכיתי שכולם יצאו מהבית , ירדתי למטה הכנתי ספל גדול של שוקו ועליתי לחדר שלו ישבתי על המיטה והוצאתי את אלבום התמונות שלו מהבר מצווה .
״ כמה שאני מתגעגעת אלייך ״ מלמלתי לעצמי בשקט .
דפדפתי בין התמונות בחלק חייכתי ובחלק זלגו כמה דמעות ..
תמונה אחת עצרה אותי וגרמה לי להביט בה במשך כמה דקות , התמונה שלנו .
לפתע שמעתי צעדים מיהרתי לנגב את הדמעות ופתאום שמעתי מישהו ..
״ מה את עושה כאן ? ״