" מתפלל שזה חלום ואתה זה שתעיר אותי " – פרק 17

~נקודת מבט של שחף~
הוא פשוט לא ענה לשאלה שלי, איזה חצוף.
אני פשוט לא הולכת לעבור על זה בשתיקה!
סידרתי את שיערי מחדש, ניערתי את הדשא שנדבק לי לישבן, שמתי את התיק על כתפי והלכתי למחששה.
ככל שהתקדמתי הריח של הסיגריות התחזק, איכס זה הריח הכי מסריח שקיים!
הגעתי למחששה זונה אחת הייתה מרוחה על זוהר, עליו לא ציפיתי.
ועוד אחת על לירן, הוא הבחין שנכנסתי.
״שלום שלום, את מי רואים פה.״ הוא אמר וחייך, זוהר הסתכל שנכנסתי וישר הוריד את ההיא ממנו, גיכחתי.
״אתה מוכן להסביר לי מה זה היה עכשיו?״ שאלתי אותו והרמתי את קולי מעט.
״אם באת לנבוח, אז תחסכי ממני.״ הוא ענה, גלגל עיניים והוציא סיגריה מהחפיסה.
זוהר הסתכל ללא הבנה במה שמתרחש.
התקדמתי אליו ולקחתי את הקופסא מהיד שלו.
״אתה כזה, כזה.״ נתקעה לי המילה בפה.
והוא לא פספס רגע להתגרות.
״כזה מה?״ הוא שאל וחייך בהתגרות.
״אתה כזה אפס.״ אמרתי, זרקתי עליו את החפיסה והלכתי מהמקום הזה.
עלו בי עצבים גם מלראות את זוהר עם ההיא, וגם מהלירן הזבל הזה.
ובדיוק שבאתי לצאת, ירין נכנס.
יופי באמת איזה מזל נאחס שיש לי!
״מה את עושה פה?״ הוא נזף בי.
איך עכשיו אני יוצאת מזה? גם כן הלירן הזה שסיבך אותי.
״היא באה לחפש אותך.״ שמעתי מאחוריי, הסתובבתי וראיתי את זוהר.
ממש המלאך הגואל שלי.
״בדיוק, חשבתי שאתה פה אז באתי.״ אמרתי וחייכתי בניסיון לצאת מהסיטואציה.
״אה הבנתי, מה רצית? ולמה את לא בשיעור?״ הוא שאל ולי נתקעו התשובות.
״באתי לשאול אם בא לך שנצא מוקדם ונלך לבלות זמן איכות?״ שאלתי בהיסוס, מאיפה בא לי הרעיון הזה?
״בשביל זה יצאת מהשיעור?״ הוא שאל אותי, והסתכל ללא הבנה.
״האמת שכן.״ אמרתי לו, אני מתחילה להסתבך יותר ויותר.
מזלי שירין לא הכי חכם.
״בסדר אני רק יעשן סיגריה ונצא?״ הוא שאל וחייך אליי, הנהנתי לחיוב וחייכתי חזרה.
תודה לך אלוהים, תודה!